פוסט 1: גורמי מימון של מיזמי אימפקט אני שמחה לפתוח סדרת פוסטים חדשה "ביסים קטנים מהמחקר" שמטרתה להנגיש לכם - קהילת האימפקט, היזמים והיזמות, גורמי מימון, וארגוני תשתית - את הידע והתובנות שצמחו ממחקר הדוקטורט שלי. למה "ביסים קטנים"? כי לקח לי שש שנים לחקור, לנתח ולהבין מה עובד בשטח, ועכשיו אני רוצה להנגיש לכםן את הידע הזה בצורה מעשית, נגישה ושימושית. בכל פוסט נתמקד במשתנה אחר שנמצא משפיע על שרידות וצמיחה של מיזמים, נבין מה המחקר מגלה, ומה אפשר ללמוד ממנו לצורך השיפור והחיזוק של המיזמים שלכםן. המטרה היא לתרום את שני הסנט שלי לקידום האקוסיסטם של אימפקט בישראל על ידי שיתוף ידע מבוסס-מחקר שיסייע לכםן לקבל החלטות טובות יותר, לבנות מיזמים חזקים יותר, ולהגדיל את הסיכויים ליצור שינוי חיובי משמעותי בעולם. רקע על המחקר בין 2019 - 2025 ערכתי את המחקר הכמותי הראשון מסוגו בישראל שבחן שאלה מרכזית אחת: אלו גורמים מנבאים שרידות וצמיחה של מיזמי אימפקט? את עבודת הדוקטורט שלי עשיתי במסגרת אוניברסיטת תל אביב, בהנחייתם המצוינת של פרופ' ריקי סויה ופרופ' בני גדרון. מה זה בעצם מיזם אימפקט? אני יודעת שיש הגדרות מגוונות לכך, אז בואו ניישר קו. במחקר שלי, מיזם אימפקט או מיזם היברידי הוא ארגון המקדם שורת רווח כפולה - עסקית וחברתית או סביבתית. במחקר השתתפו סוגים שונים של ארגונים: עמותות שמפעילות מיזמים עסקיים, עסקים וסטארט-אפים המקדמים אימפקט. המסננת למחקר היתה ארגונים שיש להם פעילות עסקית ואשר גם מקדמים (על פי הצהרתם) לפחות יעד אחד מיעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם ( SDG ). איך המחקר בוצע? כדי לענות על שאלת המחקר, בניתי מודל מחקר מקיף על בסיס הספרות הבינלאומית בתחום. המודל בחן גורמים שונים שעשויים להשפיע על שרידות וצמיחה, כגון: פרופיל היזם והצוות, סוג הארגון, מודל פיננסי, יחסים עם לקוחות, והתנהלות מול גורמי מימון ושותפים. לאור המודל, נבנה שאלון מקיף שבחן עשרות משתנים. נאספו נתונים כמותיים מ-152 מובילי מיזמי אימפקט בישראל, כאשר לבסוף נותחו 142 ארגונים עם נתונים מלאים. הנתונים נותחו באמצעות ניתוחים סטטיסטיים שונים - מתאמים, רגרסיות ומנגנוני תיווך - כדי לזהות קשרים, דפוסים ומנבאים משמעותיים לשרידות. מי המיזמים שהשתתפו? המיזמים שהשתתפו במחקר כללו 58 עמותות עם מיזמים עסקיים (41%), 44 עסקים (31%) ו- 40 סטארט-אפים (28%). בהתאם ליעדי הפיתוח בר-קיימא (SDG) הם פועלים במגוון תחומים: תעסוקה ושילוב חברתי, חינוך, בריאות, קיימות ועוד. מקורות המימון - הבסיס לשרידות בואו נתחיל עם אחד הממצאים המרכזיים מהמחקר - הקשר בין מגוון מקורות המימון לבין שרידות המיזם. 💡 נמצא ש ככל שמיזם הצליח לגוון את סוגי מקורות המימון שלו - הן בשלב ההקמה/ ההרחבה והן בפעילות השוטפת - כך גדלים משמעותית סיכוייו לשרידות וצמיחה לאורך זמן. הנתונים הסטטיסטיים מראים קשר חיובי מובהק בין מגוון מקורות המימון לבין שרידות וצמיחה של המיזם. הקשר הזה נמצא מובהק הן בשלב ההקמה, הן בפעילות השוטפת, והן בבחינה כוללת של שני השלבים יחד (r = .297, p = .000). במחקר מיפיתי 19 סוגים שונים של מקורות מימון של מיזמי אימפקט, והבחנתי בין שני שלבים שונים של גיוס מימון - בשלב ההקמה / ההרחבה ובשוטף. השלב הראשון - מקורות מימון בשלב הקמת או הרחבת המיזם שלב זה כולל מקורות מימון מסוגים שונים. מצד אחד, מימון עסקי כמו הון עצמי של היזמים, קרנות הון סיכון, קרנות אימפקט, משקיעים פרטיים (אנג'לים), רשות החדשנות והלוואות מבנק. מצד שני, מימון פילנתרופי וציבורי כמו תרומות מקרנות פילנתרופיות, גיוס משאבים מהקהילה ומעסקים, תמיכה מארגון-האם, ומשאבים ממשלתיים או מוניציפליים. הנתונים מהמחקר מראים הבדלים מובהקים בין סוגי הארגונים בשלב זה:

הערה : את הפוסט הזה פרסמתי בפייסבוק שלי אי שם במאי 2023. מכיוון שתוכן הפוסט ומסריו נשארו בעיניי אקטואליים גם היום, החלטתי לפרסם אותו גם כאן בבלוג. סיור לימודי ל HomeBiogaz את אושיק אפרתי, אחד המייסדים ומנכ"ל של HomeBiogaz, חברת סטארט-אפ גלובלית בתחום של אנרגיה מתחדשת , פגשתי במהלך מחקר במסגרת הדוקטורט. מדובר בסטארט-אפ שמקדם אימפקט על ידי הפיכת פסולת אורגנית לגז טבעי. במהלך הראיון הרשים אותי שאושיק לא רק עושה אלא גם ממש מדבר בשפה של אימפקט, ולכן בסוף ראיון ומילוי שאלון שאלתי אם הוא מוכן לפגוש את הסטודנטים שלי בקורס "יזמות אימפקט" כדי שיקבלו השראה ויכירו את העולם הזה הלכה למעשה. אושיק זרם, וכך נקבע סיור לימודי בחברה ושיחה אישית איתו. כשמספרים מספרים את הסיפור את השיחה עם הסטודנטים אושיק בחר להתחיל ממספרים. זה היה משהו כזה: "נתחיל מהסוף. החברה הוקמה ב-2012. היום אנו מוכרים את המוצרים שלנו בכ-100 מדינות. יש לנו כמה עשרות אלפי משתמשים. נמצאים בשיתוף פעולה עם האו"ם ומספר ממשלות... המוצר מיועד לבתים פרטיים, מסעדות, מלונות וחדרי אוכל (כמו שיש בקיבוץ יגור). בארץ יש לנו היום כ-76 עובדים ועוד 50 בקניה, ובימים אלה מתרחבים לארה"ב והודו... רשמנו 2 פטנטים בינלאומיים, ובהנפקה קנו אותנו גופים מוסדיים כמו פניקס, מגדל וכו'..." לאחר מכן סיפר על איך נולד הרעיון למיזם שהתפתח למוצר וצמח לארגון. מסע יזמי קלאסי שהתחיל ממצפון שחיפש עשייה עם משמעות , חבר שבא עם רעיון בתחום של צמצום פסולת, זיהוי הזדמנות, למידה של הנושא, מחקר שוק, פיילוטים שונים, תובנות, שידרוגים, גיוס הון, פיתוח מוצרים חדשים, בניית שותפויות וכו'. אושיק גם סיפר על אתגרים של פיתוח מיזם אימפקט כשהעולם עוד לא דיבר את השפה של אימפקט הכולל מושגים כגון SDG, ESG או השקעות אימפקט. האימפקט במספרים כשנשאל על הנושא של מדידת אימפקט, באותה מידה של ענייניות ומקצועיות ענה שבימים הקרובים אמור להתפרסם דוח אימפקט שלהם לשנת 2022 , אך כבר יש לו כמה אינדיקציות ראשוניות ביד. פתח את הטלפון ומשם ציטט מספרים: "ב- 2022 מנענו כריתת 120 אלף עצים, צמצמנו תביעת רגל פחמנית – כל יחידה של HomeBiogaz חוסכת 9 טון של פחמן בשנה וכארגון ב-2022 צמצמנו 125 אלף טון של פחמן (לעומת 70 אלף טון ב-2021), ביצענו מיחזור של כ 7 מיליון ק"ג זבל אורגני וכו'..." הדיון בכיתה עבור הסטודנטים הסיור בחברה והמפגש עם אושיק היה מרתק, מעורר השראה ומלמד, אך גם עורר שאלות ותהיות. במיוחד היה מסקרן כשבדיון פנים כיתתי אחת הסטודנטיות הציפה את האופן העסקי והלוגי שבו הכל הוצג, מה שמאוד העסיק אותה - "בדרך כלל כשמנהלי ארגונים חברתיים מדברים על עשייתם יש בדבריהם איזו תחושת שליחות ולהט למול בעיה חברתית או סביבתית שהם פועלים לפתור. וכאן המנהל הציג הכל באופן מאוד חד, עסקי וענייני. בלי להט של תיקון עולם". ואכן בדבריו של אושיק כמעט ולא הייתה שפה של פאתוס או אתוס. כל השיח היה נקי מסיסמאות וסופרלטיבים עטופים בערכים ורגשות. אלא הכול הוצג בשפה של עובדות ומספרים, הן בהיבט העסקי והן בהיבט של קידום אימפקט. חלק מהסטודנטים חשבו אחרת ושבדבריו של היזם היו גם להט וערכים. נדמה לי שזה עניין של טעם וסגנון אישי. אך כנראה גם שבעולם חברתי אנחנו די רגילים למינונים גבוהים של פאתוס ושיח רגשי, שמאד מגייס אך גם מאד אמורפי ולא מדיד.

"קרן שתמכה בתוכנית שלנו במשך שנים מסיימת את תמיכתה. לצערי אנו נאלצים לסגור את התוכנית אחרי חמישה מחזורים, וזאת על אף האפקטיבית הגבוהה שהוצגה בהערכה חיצונית שביצענו" אמרה לי בצער מנהלת עמותה שליוויתי בתהליך פיתוח מיזמים חברתיים-עסקיים. למעשה זוהי כרוניקה מוכרת ועצובה של המגזר השלישי המסתמך על תרומות. הארגון מזהה בעיה חברתית או צורך, מפתח מודל התערבות שמתורגם לפרויקט, מגייס מענק מקרן זו או אחרת, ומפעיל את התוכנית הכי טוב שהוא יכול, כי הון אנושי לא חסר בעמותות. אך גם כשנעשית עבודה מצוינת שמביאה ערך למוטבים, בסוף הפרויקט נסגר. ולא כי הבעיה נפתרה או שהצורך כבר לא קיים, אלא שהתקציב שהקרן הקצתה לפרויקט במשך חמש השנים האחרונות, הסתיים. וזהו זה. הקרן מעוניינת להקצות משאבים לתחום או פרויקטים אחרים. כאב לב. כל כך הרבה השקעה וידע מקצועי יורדים לטמיון, שלא לדבר על האימפקט החברתי שנקטע באיבו. לא רק השקעה בתכנית אלא גם במנגנונים עסקיים בואו נדמיין תסריט אחר. אם בדוגמה שלעיל, הקרן הייתה מייעדת חלק מהמשאבים שהשקיעה בפיתוח והפעלת התוכנית, לפיתוח מנגנונים עסקיים, ובכך הייתה מחזקת את הקיימות הפיננסית של התוכנית. האם זה לא היה עושה חסד גדול יותר לסוגיה החברתית שהקרן והארגון מקדמים? במחקר על מנבאי שרידות (Sustainability) של תוכניות חברתיות מצאו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פרופ' ריקי סויה ופרופ' שמעון שפירו, שבהקשר הפיננסי גיוון במקורות ההכנסה והתנהלות הקרן המממנת המרכזית מהווים את אחד המנבאים המרכזיים בשרידות התוכניות. במחקר שסרק 197 תוכניות חברתיות מצאו החוקרים כי ככל שהמחויבות והמעורבות של הקרן המרכזית למען חיזוק היציבות והקיימות הפיננסית של התוכנית גבוהה יותר, כך גבוהים יותר סיכויי השרידות של התוכניות. קרנות יכולות לתמוך בסיכוי השרידות של התוכנית בכל מיני צורות, כגון: יצירת חיבורים לתוכניות ולקרנות אחרות, השקעה בבניית היכולות של מובילי התוכנית או התניה של תרומה בגיוס תורמים נוספים. בהתאם לכך דרך נוספת של קרנות לתמוך באיתנות פיננסית של ארגונים חברתיים היא באמצעות יעוד חלק מהמשאבים של המענק לתהליכים של פיתוח עסקי, לקידום פעילות של שורת רווח כפולה – עסקית וחברתית. עידוד ארגונים לנקוט בגישה יזמית לזיהוי הזדמנויות פיננסיות תאפשר לתרגם נכסים ארגוניים למוצרים בעלי ערך עבור בעלי עניין מגוונים. הניסיון שלי מלמד שכדי להצליח לייצר מקורות הכנסה מפעילות עסקית, מנהלי ארגונים צריכים להיות מחויבים ומגויסים לנושא. רצוי לייעד לכך משאבים ארגוניים (פיננסיים, אנושיים וגם קשב ניהולי) ולהגדיר רפרנט או אחראי לתחום של פיתוח עסקי בארגון. כמו כן, אם רוצים לפתח אסטרטגיה ארגונית זו חשוב שבארגון יהיו אנשים שיודעים, רוצים ומכוונים לכך. ואם הארגון ימשיך להשקיע רק במקורות פילנתרופיים, ולא יקצה משאבים לפיתוח מקורות מימון עצמאיים, סיכוי קטן מאוד שיצמחו פרויקטים מניבי הכנסה יש מאין. בדרך כלל פיתוח מיזמים מניבי הכנסה לוקח זמן, עד שרואים תוצאות פיננסיות. ודווקא בשלב ה-SID, הכסף הראשון לטובת העסקת פונקציה מקצועית לקידום הנושא יכול להגיע מקרנות פילנתרופיות, מה שיכול להיות קריטי ביצירה של מנגנונים עסקיים, וביסוס תשתיות ארגוניות תומכות וזאת מתוך חשיבה ארוכת טווח. המחקר והשטח מלמדים כי קיימים מודלים ארגוניים שונים לקידום שורת רווח כפולה – עסקית וחברתית. ניתן לקרוא על כך בפוסט איך נראית יזמות חברתית - עסקית בעמותות? . כמו כן ברור שלא בכל ארגון ניתן לייצר פעילות מניבת הכנסה. יחד עם זאת, לרוב, בארגונים ובקרנות החסם המרכזי הוא בתפיסה של חשיבה פילנתרופית במקום חשיבה יזמית ממוקדת שוק, תוך כדי זיהוי הזדמנויות, צרכים לא ממומשים ויצירת ערך עבור מוטבים, ארגונים או מוסדות ממשלתיים. דוגמא טובה לחשיבה יזמית ממוקדת זיהוי הזדמנויות היא של "חברותא" – ארגון שמקדם את זכויותיהם ורווחתם של להט"בים דתיים. נתנאל שלר, מנכ"ל הארגון שליוויתי בעבר כיועצת ארגונית כתב לי לאחרונה מכתב בו בין היתר תיאר, באיזה אופן התפיסה והפרקטיקה של שורת רווח כפולה סייעו לו לחזק את האיתנות הפיננסית של הארגון ולהגדיל את השפעתו: "...לעמותה נכנסתי כשהמחזור השנתי עומד על 200,000 ש"ח בלבד ובשבוע הבא אסגור את שנת 2022 עם מחזור שנתי של 1,540,000 ש"ח כאשר ההכנסה מפעילות היא פי שתיים מההכנסה מהתרומות. במהלך השנה וחצי האחרונות בניתי מספר כלים וטכניקות כדי ליצור מפעילות העמותה מנוע לצמיחה ויצירת רווחים שמקדמים את הפעילות ומגדילים יחד עם זאת את הקהילה. חלק מהכלים הם: יצירת שירותים לרשויות, שירותים ללהט"בים דתיים, הפקת אירועים לרשויות במסגרת הקול קורא של המשרד לשוויון חברתי, יצירת קהילות מקומיות שמקדמות פעילות עם דמי השתתפות, יצירת פעילויות ואירועים אקסלוסיביים, ליין מסיבות ועוד.... דרך הכספים האלה הגדלנו את הפעילויות של הקבוצות החברתיות שלנו שיצרו מנוף להגדלת הקהילה שבאמצעותן גם השגנו כספי תמיכות עזר עירוניות למלכ"רים. הכפלנו פי 7 את המחזור הכספי שלנו בתוך שנה וחצי בזכות הכנסת רווח כפול דבר שגם גרם למשרדים ממשלתיים להתחיל להתרשם ולבנות איתנו פרויקטים משותפים גדולים. אז רציתי להגיד לך תודה רבה. הכלים שנתת לי בהחלט סייעו לי לקחת החלטות נכונות לטווח הרחוק ולראות את התוצאות רק שנה וחצי מאוחר יותר". שינוי פרדיגמה ביחס לאופן שבו מפתחים תוכניות ויוצרים מודלים פיננסיים ברי קיימא צריכה להיות גם אצל מנהלי ארגונים אך גם בקרנות פילנתרופיות. כפי שהשטח והמחקר מעידים הגופים המממנים מהווים גורם משמעותי ומשפיע, ויכולים לתמוך ביצירת מנגנונים ראשוניים לפיתוח ערוצים מניבי הכנסה. אסטרטגיה זו תסייע לארגונים לגוון במקורות ההכנסה ופעילויות שלהם, להיות יותר יזמיים וחדשניים ולהגדיל את האימפקט הרצוי. * קרדיט לתמונה: דוברות חברותא להרחבה: · "הבנתי למה בעבר לא הצלחנו בפעילות מניבת הכנסה" . · "שורת רווח כפולה – מיזמים עסקיים ושינוי חברתי"

כשאתם אומרים כלכלת אימפקט, למה אתם מתכוונים? כמי שחוקרת את התחום אני מזהה שיש הרבה בלבול כשמדברים על אימפקט. ואולי זה לא פלא כיוון שמדובר על תופעה חברתית - כלכלית חדשה שמתהווה לנגד ענייננו ולכן גם עדיין מאד דינאמית ומתפתחת מבחינת שפה והגדרות. בפוסט זה אנסה לעשות סדר. ובשלב ראשון נתחיל מקצת מושגים ורקע לגבי איך התגלגלנו לנקודת זמן זו. הרעיון המרכזי בכלכלת אימפקט הוא להכניס באופן מודע ומכוון לתוך המסגרות הכלכליות היבטים ושיקולים חברתיים ו/או סביבתיים, הבאים לידי ביטוי בשלבים שונים: בתהליך הפיתוח, הייצור, העסקת כוח אדם, השיווק, ההפצה והצריכה של המוצר או השירות. מה גרם להתפתחותה של כלכלת אימפקט? משבר האשראי העולמי ב-2008 טלטל מערכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות טלטלה עזה, שלא הייתה כמוהָ מאז השפל הגדול שהחל ב-1929. באותה עת, בחוגים שונים התקיים ביתר שאת שיח ביקורתי כלפי הגישה הקפיטליסטית מתוך הבנה שהגיע זמן לבחון ולהגדיר מחדש את הקשר בין כלכלה לחברה. בארץ שיח ביקורתי זה הועצם עוד יותר בתקופת המחאה החברתית של קיץ 2011. עוגן משמעותי לצמיחתה של הכלכלה החברתית החדשה הוא ביקורת מתמשכת על דגם הכלכלה הנאו-ליברלית ועל תוצריה. דגם זה מקדש את עקרון השוק החופשי והיד הנעלמה מבית מדרשו של אדם סמית. את התפיסה הזו פיתח מילטון פרידמן כאשר הניח כי עקרון הביקוש וההיצע יוצר תנאים להתנהלות שוק (וחברה) הוגנים ומיטביים. בהתאם לכך נדרשה המדינה לצמצם את מעורבותה הן בכלכלה והן בחברה. על פי גישה זו, ההיגיון והדחף של השוק למקסם רווחים צפוי לאפשר תנאים שווים לכולם, להגדיל את עוגת המשאבים הכללית ולגרום לטפטוף (trickling down) של עושר ושל רווחה לכל חלקי האוכלוסייה. בפועל, תהליכי ההפרטה המסיבית של נכסים ציבוריים לצד תהליכי הגלובליזציה המואצת הביאו את העולם בעשור השני של המאה ה 21 למצב עגום - עושר עצום נצבר בידי בודדים, אי שוויון הולך וגדל, העמקת העוני, הגברת ניכור חברתי, פגיעה במערכות אקולוגיות ופיתוח יחסי הון-שלטון שאינם עולים בקנה אחד עם אינטרסים ציבוריים. כלכלת אימפקט שואפת להיות אלטרנטיבה כלכלית צודקת והוגנת יותר לדגם כלכלי נאו-ליברלי ולהתמודד טוב יותר עם תופעות כגון: הדרה של קבוצות חברתיות שההזדמנויות העומדות בפניהן מוגבלות; העסקה בתנאים פוגעניים ונצלניים; צריכה בלתי מבוקרת וניצול משאבי סביבה ללא התחשבות בשיקולי קיימות, בהתחדשות סביבתית ובצורכי הדורות הבאים.  כלכלת אימפקט, הכלכלה החברתית החדשה בספרם "הכלכלה החברתית החדשה" כותבים פרופ' בני גדרון ושותפיו כי בשנים האחרונות בכל העולם מתפתחת מגמה הפוכה המנסה להחזיר לתהליכים כלכליים תבנית אנושית המתחשבת בצרכים הבסיסיים של רוב בני האדם. מגמה עולמית זו, שצברה תאוצה בעקבות המשבר הכלכלי בשנים 2008-2009, מבוססת על מאות אלפי אנשים אופטימיים המקימים ומפעילים מיזמים מגוונים המביאים לידי ביטוי תפיסות אלו. עשייה זו הולכת בכיוונים הפוכים מהזרם הקפיטליסטי הדומיננטי וניתן לקרוא לה "הכלכלה החברתית החדשה" או כלכלת אימפקט. הכוונה היא לארגונים ומבנים פיננסיים המשתמשים במשאבים פרטיים ומתודולוגיות עסקיות כדי לתרום לחברה וסביבה. וזאת בין היתר מתוך הבנה שלא ניתן לפתור את הבעיות החברתיות והסביבתיות הגדולות העומדות לפתחנו רק בעזרת משאבים ציבוריים ופילנתרופיים. לאור זאת, לרוב יזמות אימפקט כוללת שלושה אלמנטים: התכווננות לפתרון בעיה חברתית (או סביבתית) מובהקת מודל עסקי בר קיימא מדידה קפדנית של האימפקט החברתי ושל התשואה הכלכלית יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מהווים מצפן מוסכם ואסטרטגי המסייע לקידום התפיסה של פתרון בעיות על ידי כלכלת אימפקט. ב-2015 נקבעו 17 יעדים כאג'נדה עולמית לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030. היעדים אומצו על ידי כל 193 המדינות החברות באו"ם ועוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית. היעדים הגלובליים הנקראים בקיצור הSDGs מהווים גישה הוליסטית לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.

התשובה בקצרה: רשויות מקומיות נהנות מיתרונות ייחודיים בפיתוח עסקים חברתיים: פטור ממע"מ, סבסוד עירוני, עדיפות במכרזים, והפחתת עלויות תפעול. היתרונות האלה מאפשרים למיזמים למכור שירותים במחיר נמוך ממחיר השוק, תוך פתרון בעיות חברתיות. מה המחקר מגלה? ב-2017 הסתיים מחקר ICSEM שסקר מודלים שונים של עסקים חברתיים בישראל. אחד הממצאים המרכזיים התייחס לפעילות של מיזמים חברתיים-עסקיים ברשויות מקומיות . ממצאי המחקר פורסמו בספר "הכלכלה החברתית החדשה"*. מהם מיזמים עסקיים-חברתיים ציבוריים? מדובר במיזמים שפועלים כישות ארגונית עצמאית, אך שייכים משפטית וניהולית לארגונים ציבוריים - עיריות, מועצות, חברות לפיתוח כלכלי ורשויות ממשלתיות. דוגמאות מהשטח: שירותי גינון עירוני המופעלים על ידי בני נוער בסיכון שלטי חוצות שמועסקים בהם צעירים בסיכון בית קפה חברתי המנוהל על ידי אוכלוסיות מוחלשות חווה חקלאית עירונית שמקדמת ריאה ירוקה באזור אורבני, משכירה מקום ומפעילה פעילויות חינוכיות בנושאי טבע לארגונים, קבוצות, בתי ספר ומשפחות יזמות פנים-ארגונית בשונה ממיזמים חברתיים אחרים, כאן מדובר על יזמות שצומחת מתוך ארגון ציבורי . אנשי מפתח מנוסים בארגון משתפים פעולה, מזהים פתרונות חדשים ויוצרים מערך היברידי. לעתים קרובות החידוש מגיע דווקא ממי שנמצאים שנים רבות בזירה החברתית. יזמים אלו מנצלים את הכלים הכלכליים והמשפטיים העומדים לרשות התאגיד הציבורי, ומנתבים אותם לפיתוח תוכניות חברתיות-סביבתיות חדשניות. המסגרת המשפטית והארגונית המיזמים הם בבעלות ציבורית עקיפה - בדרך כלל שייכים לחברות בת של התאגיד העירוני או של המשרד הממשלתי, וללא ישות משפטית עצמאית. מתוקף שייכותם לתאגיד: חלים עליהם החוקים הקיימים על התאגיד יש להם אפשרות לקבל תרומות או השקעות לצד ניכוי מס אין חבות מעסיק-מועסק ישירה בין העירייה למועסקים (דבר שמקל על העסקת נוער בסיכון, למשל) לצד היתרונות הרבים, יתכן שמיזמים אלו מצביעים על שלב נוסף בהפרטת שירותי רווחה. היתרונות התחרותיים - למה זה עובד? למיזמים אלו יש יתרון תחרותי משמעותי - הם יכולים למכור שירותים או מוצרים במחיר נמוך ממחיר השוק. איך? הנה היתרונות המרכזיים: ✓ פטור ממע"מ - במקרים שבהם המיזמים בבעלות חברה לפיתוח כלכלי ✓ סבסוד עירוני - קבלת תמיכה כספית ישירה מהעירייה או מהחברה לפיתוח ✓ עדיפות במכרזים - קבלת עדיפות במכרזי העירייה ✓ סבסוד עלויות משאבי אנוש - סבסוד עלויות של עובדת סוציאלית ✓ הפחתת עלויות תפעול - השכרה מסובסדת והחזקת מבנים ללא עלות מה קורה עם הרווחים - או ההפסדים? ממצא מעניין מהמחקר: כשהמיזם רווחי - המשאבים מופנים למיזמים מקבילים נוספים או לארגון האם, למימוש מטרות חברתיות נוספות כשהמיזם גרעוני - המיזם ממשיך להתקיים, כי הוא נותן מענה לבעיה חברתית שהרשות רוצה לטפל בה דוגמה מהשטח: במיזם הגינון, העובדה שנערים עובדים בגינון העיר תורמת לכך שהם יימנעו מלפגוע בגינות וברכוש העיר - תועלת חברתית שקשה לכמת כלכלית אבל בעלת ערך משמעותי. המסר לרשויות מקומיות בעידן שבו גם רשויות מקומיות מחפשות משאבים ורעיונות חדשים לפתרון בעיות חברתיות, העולם של יזמות חברתית-עסקית מציע מרחב חדש של אפשרויות והזדמנויות . שלושת יתרונות המפתח: יתרון כלכלי - עלות נמוכה יותר לשירותים חברתיים יתרון חברתי - פתרון בעיות חברתיות תוך יצירת תעסוקה משמעותית למוטבים יתרון ארגוני - גמישות וחדשנות תוך שימוש במשאבים קיימים האם הרשות שלכם מפעילה או מכירה מיזמים חברתיים - עסקיים מסוג זה? * להרחבה: גדרון, ב., מוניקנדם-גבעון, י., אבו, ע., וקפלן, א. (2018). הכלכלה החברתית החדשה.