פוסט 2: האם יש קשר בין קרנות אימפקט לשרידות של מיזמי אימפקט?
בפוסט הראשון שפתח את הסידרה "ביסים קטנים מהמחקר" דיברנו על מאפיינים של גורמי מימון של מיזמי אימפקט ועל החשיבות של גיוון במקורות מימון בשלבים השונים של המיזם. הפעם אתמקד בממצא מפתיע שעולה מהמחקר - מתברר שלא הכל מסתכם בכמות מקורות המימון, אלא גם במאפיינים של מקור מימון שבוחרים.
בפוסט זה נתעמק בנושא שמעורר סקרנות רבה בשדה האימפקט - קרנות אימפקט.
הממצאים במחקר הנוכחי מלמדים כי קרנות אימפקט בישראל משקיעות באופן רוחבי בכל סוגי הארגונים שהשתתפו במחקר (13.8% מהעמותות, 9.5% מהעסקים ו-25% מהסטארט-אפים), מה שמעיד על נכונותן להשקיע במגוון צורות התאגדות משפטיות ומודלים עסקיים היברידיים.
💡 הממצא המפתיע
מתוך כל מקורות המימון שנבדקו בשלב ההקמה וההרחבה של מיזמים, כפי שפורט בהרחבה בפוסט הקודם, רק מקור מימון אחד נמצא במתאם עם נתוני שרידות באופן מובהק סטטיסטית - קרנות אימפקט.
כפי שניתן לראות בגרף, מכל גורמי מימון - עסקיים, ממשלתיים ופילנתרופיים, רק מיזמים שקיבלו מימון מקרנות אימפקט בשלב ההקמה או ההרחבה הציגו מתאם מובהק עם שרידות המיזמים (r = 0.21, p = 0.01).
ממצא זה הפתיע אותי במיוחד. קרנות אימפקט הן מכשיר פיננסי חדש יחסית בישראל (התפתח בעיקר בעשור האחרון), ובמחקר רק 22 ארגונים (15.5%) נהנו ממימון שלהן. למרות המדגם הקטן, נמצא קשר מובהק סטטיסטית לשרידות, והוא היה היחידי מבין כל מקורות המימון שנבדקו במחקר. הניגוד הזה - בין חדשנות ומדגם קטן לבין קשר מובהק וייחודי - עורר אצלי שאלות ותהיות רבות.
🔍 מה זה בכלל קרנות אימפקט?
אך לפני שננסה להבין את המשמעויות של הממצא המפתיע, בואו ניישר קו לגבי מהן השקעות אימפקט.
קרנות אימפקט (Impact Investment) הן קרנות השקעה שמטרתן לייצר שתי תשואות במקביל - תשואה פיננסית למשקיעים לצד תשואה חברתית או סביבתית ברורה. מה שבעיניי יפה בקרנות אלה שהן מייצרות מודל מימוני חדש שמטשטש את הגבולות המסורתיים בין המגזר העסקי והחברתי.
בפרספקטיבה בינלאומית הנתונים מלמדים שהתחום של השקעות אימפקט נמצא בצמיחה דרמטית. לפי נתוני GIIN היקף של השקעות אימפקט קפץ מ-114 מיליארד דולר ב-2016 ל-3.5 טריליון דולר ב-2025. צמיחה של פי 31 בפחות מעשור! צמיחה זו משקפת הן את הגידול בהיקף הכספים והן את התרחבות מגוון המקורות להשקעות אימפקט.
גם בישראל תחום של השקעות אימפקט מתפתח ותופס כיוונים וצורות שונות כפי שניתן לראות בפוסט שכתבתי עוד ב 2019 - "מה זה השקעות אימפקט והאם הן רלוונטיות עבור ארגונים לשינוי חברתי?". את תמונת המצב העדכנית לגבי מיהם גורמי מימון מרכזיים בתחום של השקעות אימפקט ניתן לראות במפת האקוסיסטם הדינאמית של הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט.
ככלל התחום של השקעות האימפקט מאופיין בהטרוגניות רבה במספר היבטים מרכזיים: החל מתמהיל שיקולי הרווח והאימפקט ואסטרטגיות ההשקעה (הנעות על רצף שבין finance-first לבין impact-led), דרך מגוון תחומי הפעילות (תעסוקה, אקלים, בריאות, מוביליות חברתית וכו') ואוכלוסיות היעד, ועד לסוגי הארגונים המושקעים (כגון עסקים או סטארט-אפים טכנולוגיים המקדמים אימפקט).
כל קרן מחליטה לעצמה על תפיסת ותיזת השקעות שלה ומתנהלת בהתאם. בנוסף, קיימת שונות רבה בין הקרנות בדרישות למדידת אימפקט ובמידת המעורבות של הקרנות במיזמים הנתמכים.
🤔 אז למה יש קשר בין שרידות המיזמים לקרנות אימפקט?
המתאם שנמצא במחקר בין גורם מימון יחודי זה לשרידות מיזמי אימפקט עורר אצלי שאלות רבות: מהם המנגנונים המדויקים המאפשרים לקרנות אלו להשפיע כה משמעותית על שרידות המיזמים? אלו עקרונות עבודה ופרקטיקות סינון והערכה הן מפעילות בבחירת המיזמים להשקעה? ומהן שיטות הליווי, הפיקוח והתמיכה המקצועית שהן מספקות למיזמים לאורך זמן?
שאלות אלו הובילו אותי לחפש תשובות בספרות המקצועית בארץ ובחו"ל. אחת התובנות המרכזיות שעלתה אצלי היא שכל גורמי המימון המסורתיים הם בדרך כלל חד-מימדיים: הם לרוב מתמקדים או בפוטנציאל הרווחי של המיזם (כמו VC, אנג'לים, בנקים) או במידה שבה המיזם מקדם את האימפקט הרצוי (כמו קרנות פילנתרופיות וגורמי מימון ציבוריים).
לעומתם, קרנות אימפקט מכוונות באופן מפורש לקידום שתי שורות הרווח במקביל - גם העסקית וגם החברתית או הסביבתית. יותר מכך, חלק מקרנות אימפקט מעורבות באופן אקטיבי בתהליכי בניית יכולת ופתיחת דלתות, תוך שהן דורשות דיווחי ביצועים המשקפים את שני המימדים: הישגים פיננסיים לצד קידום האימפקט המיוחל.
דוח מקיף של "צופנת" שהוגש לקרנות הביטוח הלאומי ב-2022 מספק עדות חשובה בהקשר זה. הדוח הציג את תוצאות מיזם "קרנות יוזמה", במסגרתו שתי קרנות אימפקט - IVN ודואליס - זכו במכרז ממשלתי להוביל את פיתוח תחום העסקים החברתיים בישראל. המיזם כלל השקעה משמעותית של כ-50 מיליון ₪ (20 מיליון ממקורות ממשלתיים ו-30 מיליון ממקורות פילנתרופיים ועסקיים), ולווה במחקר הערכה לאורך חמש שנים.
אחד הממצאים המרכזיים התמקד בתרומה הייחודית של קרנות אימפקט לבניית יכולות ארגוניות. מנהלי העסקים החברתיים שנתמכו על ידי קרן IVN העידו כי היתרון המשמעותי נבע משילוב של תמיכה פיננסית (הלוואות) עם ליווי מקצועי אינטנסיבי בתחומי תקציב, ניהול, שיווק ואסטרטגיה. יזמים שהגיעו מהעולם החברתי הדגישו כיצד הליווי העסקי הצמוד אפשר להם לרכוש מיומנויות חדשות ולהרחיב את פעילות העסק. המנהלים ציינו במיוחד את האכפתיות והמעורבות של המלווים והמנטורים, וכיצד הפגישות התקופתיות (שבועיות או דו-שבועיות) יצרו מרחב בטוח להתייעצות, להצגת דילמות ולניתוח משותף של תקציבים, תוכניות עסקיות וסוגיות ארגוניות.
📖 סיפור של לידה מחדש: "דורוס"
אחד הסיפורים המרתקים שמדגים את הייחודיות של קרנות אימפקט הוא סיפורו של פאדי אלעוברה, מייסד "דורוס" - עסק חברתי שפעל להנגשת השכלה גבוהה למגזר הערבי והבדואי על ידי קורס הכנה מותאם למבחני פסיכומטרי.
השלב הראשון: הייעוץ העסקי המסורתי
בראיון שפורסם במאמר "שלוש פגישות עם יזמים של עסקים חברתיים" בכתב העת "אנליזה ארגונית", פאדי מתאר את המצב שהגיע אליו לאחר תקופה של פעילות:
"ההתחייבויות הכספיות הלכו וגדלו וראיתי שלא פעם אני לא מצליח לשלם משכורות לאנשים שהם חברים שלי, אמרתי לעצמי שאני לא יכול להמשיך את זה יותר. באותה שנה הכרתי שני מנטורים מדהימים, זיו מנדל, המנכ"ל של 'ג'ון ברייס', וג'קי לוי, מנהל קרן ההשקעות 'אלאבואדר' מקבוצת פיטנגו. למדתי לראות את הדברים דרך העיניים שלהם, את הדרך שבה הם מנתחים סוגיות, ואת השאלות שהם מעלים. נהגתי לשתף אותם בהתלבטויות שלי, ודבר ראשון הם אמרו לי שלכזה עסק אין זכות קיום. למרות העשייה ולמרות האימפקט החברתי ברור שזה לא כלכלי ולא מחזיק את עצמו ולא sustainable... באותה נקודה החלטתי שאני סוגר את הבסטה"
מציטוט זה אפשר ללמוד שהמנטורים העסקיים המסורתיים, למרות התובנות החשובות שלהם והמיומנות המקצועית שהם הביאו, הגיעו למסקנה חד-ממדית - העסק לא כדאי כלכלית, ולכן אין לו זכות קיום. הם הסתכלו על המיזם דרך עדשה עסקית טהורה, ולא הצליחו לראות איך אפשר לבנות מודל שמשלב הן קיימות כלכלית והן השפעה חברתית משמעותית.
השלב השני: המפנה עם קרן אימפקט
המפנה הגיע עם כניסתה של קרן אימפקט IVN אשר אפשרה את "לידתו מחדש" של המיזם.
פאדי ממשיך ומתאר:
"התחלתי להשתתף בהכשרות ובכנסים, לקרוא מאמרים, וליזום פגישות התייעצות עם בעלי עניין מתוך הרשת שפיתחתי. כל כתבה שהייתה על עסקים חברתיים - מיד השגתי וקראתי. במקביל חשבתי איך לפתח מודל חדש. חברתי לארגון IVN ובעזרתו בניתי את 'דורוס' מחדש, עם מנגנון מאד ברור לגבי מה חברתי ומה עסקי ואיך לנהל את המתח ביניהם. קבענו ש-50% מהרווחים חוזרים לקהילה בצורה של מלגות לימודים. בנינו מנגנון של ניהול יחידת רווח נפרדת לכל סניף, שאחראית גם על חלוקת המלגות בסניף ומסתייעת בלשכות הרווחה המקומיות כדי לוודא שהתלמיד המבקש אכן מגיע ממשפחה מוכרת לשירותי הרווחה... במודל השני של 'דורוס' עבדתי בצורה שונה, התנהלתי במקצועיות ותכננתי כל שלב. למדתי איך לגייס ממשקיעים ואיך להכין מצגת משקיעים. למדתי מושגים כמו ROI ו-SROI. למדתי מאנשים הכי טובים שיש וזה מה שעזר לי."
מה היה שונה בגישה של קרן האימפקט?
ההבדל בין הייעוץ העסקי המסורתי לבין קרן האימפקט הוא מהותי:
הייעוץ העסקי המסורתי הסתכל על המיזם דרך עדשה אחת - האם הוא רווחי? האם הוא עומד בסטנדרטים עסקיים? כאשר התשובה הייתה שלילית, המסקנה הייתה ברורה: לסגור. לא הייתה התחשבות במשימה החברתית או באפשרות לבנות מודל היברידי.
קרן האימפקט שבליבת ערכיה מחויבות לקידום אימפקט חברתי בעזרת מודלים עסקיים בני-קיימא, הביאה גישה שונה לחלוטין. היא הבינה שהמיזם צריך לפעול בשני ממדים במקביל, ובמקום לדרוש בחירה ביניהם, עזרה לפאדי לבנות מנגנון ברור שמנהל את המתח הזה:
- מנגנון פיננסי: 50% מהרווחים חוזרים לקהילה במלגות לימודים
- הפרדה ארגונית: יחידת רווח נפרדת לכל סניף
- מנגנון חברתי: שיתוף פעולה עם לשכות הרווחה לזיהוי זכאים
- בניית יכולות עסקיות: ניהול תקציב, ROI, SROI, הכנת מצגות למשקיעים
הקרן לא רק השקיעה כסף - היא סייעה לפאדי לקדם את החזון ההיברידי שלו ולבנות יכולות משלימות, כך שההצלחה העסקית מאפשרת את האימפקט החברתי במקום להתחרות בו.
הלקח המרכזי
סיפורו של פאדי ממחיש את הייחודיות של קרנות אימפקט: הן מביאות את שני העולמות - מכוונות לפיתוח מודלים פיננסיים ברי-קיימא, לצד הרגישות והמחויבות לאימפקט החברתי או הסביבתי. להערכתי, רק קרנות אימפקט בעלות מומחיות מתאימה יכולות להבין שהמתח בין העסקי לחברתי הוא לא בעיה שצריך "לפתור", אלא מציאות שצריך לנהל באופן מקצועי - לא על ידי דרישה "להיות יותר עסקי" או "יותר חברתי", אלא על ידי בניית מנגנונים פנימיים שמאזנים ותומכים בשתי המשימות.
סייג חשוב: חשוב לא לראות במעורבות של קרן אימפקט ערובה להצלחה. ניסיונה של קרן דואליס, שנסגרה לאחר שנה וחצי ורוב המיזמים שליוותה לא שרדו (לפי דוח "צופנת"), ממחיש כי גם קרנות אימפקט עצמן נדרשות לתהליכי למידה והתמקצעות מתמשכים לפיתוח אסטרטגיות ליווי ומימון אפקטיביות.
✅ תובנות מעשיות
ליזמים ומנהלי ארגונים:
אם אתם מקדמים מיזם אימפקט, השותפים המימוניים האופטימליים עבורכם הם כנראה קרנות אימפקט המזדהות עם המשימה ההיברידית שלכם. קרנות אימפקט מציעות הרבה מעבר למימון - הן מביאות שותפות אסטרטגית המבוססת על חזון ערכי משותף ותפיסה מקצועית דומה. בחלק מהמקרים הן גם מלוות באופן אינטנסיבי ומסייעות בבניית היכולות הנדרשות לניהול טוב יותר של המשימה ההיברידית.
לגורמי מימון, ארגוני תשתית ומעצבי מדיניות:
הממצאים מצביעים על תרומה ייחודית של קרנות אימפקט לשרידות מיזמים עם שורת רווח כפולה. כדי להרחיב בישראל את האקוסיסטם של מיזמי אימפקט שמציעים פתרונות עסקיים לבעיות חברתיות וסביבתיות, יש צורך בשני צעדים מרכזיים:
- הרחבת מכשירים פיננסיים ייעודיים לתחום - השקעות אימפקט, הלוואות נוחות, ומנגנוני מימון היברידיים נוספים.
- השקעה בבניית יכולות - לא רק מימון אלא גם ליווי אינטנסיבי ותוכניות הכשרה שמלמדות יזמים (בין אם הם מגיעים מהעולם החברתי או העסקי) לבנות מנגנונים ארגוניים שמנהלים את שני המימדים במקביל - לא רק כלים עסקיים או חברתיים בנפרד, אלא דרכי חשיבה ופעולה היברידיות.
לסיכום
המחקר מלמד כי קרנות אימפקט הן לא עוד מקור מימון - הן מודל תמיכה ייחודי שמייצג שותפות אמיתית לאורך זמן, שותפות המבינה ומכבדת את הדואליות שבליבו של כל מיזם אימפקט.
סיפורו של פאדי מדגים זאת בצורה המובהקת ביותר - אותו מיזם ש"היה צריך להיסגר" לפי ייעוץ עסקי מסורתי, נולד מחדש כמודל בר-קיימא בזכות קרן אימפקט שידעה איך לסייע לו בתהליך של פיתוח וניהול ההיברידיות שלו.
המסר המרכזי: אם אתם מיזם היברידי בשלב הקמה או הרחבה - קרנות אימפקט צריכות להיות על הרדאר שלכם. והאקוסיסטם כולו צריך להמשיך לפתח ולהרחיב את המכשיר הפיננסי הייחודי הזה.
בפוסט הבא 📌
נדבר על גורם נוסף שמשפיע על שרידות - מעורבות ממשלתית במיזמי אימפקט
יש שאלות, הערות או הצעות? אשמח לשמוע מכםן!
רוצים להעמיק בממצאי המחקר?
הצטרפו לוובינר שבו אציג את התמונה המלאה של המחקר, נעמיק בממצאים המרכזיים, ואענה על השאלות שלכם.
שיתוף הפוסט = תרומה לאקוסיסטם האימפקט בישראל
להרחבה בנושא:
- טליאס, מ. (2022). מחקר עסקים חברתיים וקרנות יוזמה דוח מסכם למיזם 2017-2022. מוגש למוסד לביטוח לאומי, אגף הקרנות. צפנת – מכון למחקר, פיתוח ויעוץ ארגוני.
- נבון, א.& בליץ, ת. (2017). שלוש פגישות עם יזמים של עסקים חברתיים. אנליזה ארגונית, ספטמבר 2017.
- נבון, א. (2021). למידה מהעולם בתחום השקעות אימפקט ועסקים חברתיים. מוגש למוסד לביטוח לאומי, אגף הקרנות. צפנת – מכון למחקר, פיתוח ויעוץ ארגוני.
4. Borrello, A., Bengo, I., & Moran, M. (2024). How impact investing funds invest in social-purpose organizations: A cross-country comparison.
Corporate Social Responsibility and Environmental Management, 31(2), 879–894
