פוסט 1: גורמי מימון של מיזמי אימפקט
אני שמחה לפתוח סדרת פוסטים חדשה "ביסים קטנים מהמחקר" שמטרתה להנגיש לכם - קהילת האימפקט, היזמים והיזמות, גורמי מימון, וארגוני תשתית - את הידע והתובנות שצמחו ממחקר הדוקטורט שלי.
למה "ביסים קטנים"? כי לקח לי שש שנים לחקור, לנתח ולהבין מה עובד בשטח, ועכשיו אני רוצה להנגיש לכםן את הידע הזה בצורה מעשית, נגישה ושימושית. בכל פוסט נתמקד במשתנה אחר שנמצא משפיע על שרידות וצמיחה של מיזמים, נבין מה המחקר מגלה, ומה אפשר ללמוד ממנו לצורך השיפור והחיזוק של המיזמים שלכםן.
המטרה היא לתרום את שני הסנט שלי לקידום האקוסיסטם של אימפקט בישראל על ידי שיתוף ידע מבוסס-מחקר שיסייע לכםן לקבל החלטות טובות יותר, לבנות מיזמים חזקים יותר, ולהגדיל את הסיכויים ליצור שינוי חיובי משמעותי בעולם.
רקע על המחקר
בין 2019 - 2025 ערכתי את המחקר הכמותי הראשון מסוגו בישראל שבחן שאלה מרכזית אחת: אלו גורמים מנבאים שרידות וצמיחה של מיזמי אימפקט? את עבודת הדוקטורט שלי עשיתי במסגרת אוניברסיטת תל אביב, בהנחייתם המצוינת של פרופ' ריקי סויה ופרופ' בני גדרון.
מה זה בעצם מיזם אימפקט?
אני יודעת שיש הגדרות מגוונות לכך, אז בואו ניישר קו. במחקר שלי, מיזם אימפקט או מיזם היברידי הוא ארגון המקדם שורת רווח כפולה - עסקית וחברתית או סביבתית.
במחקר השתתפו סוגים שונים של ארגונים: עמותות שמפעילות מיזמים עסקיים, עסקים וסטארט-אפים המקדמים אימפקט. המסננת למחקר היתה ארגונים שיש להם פעילות עסקית ואשר גם מקדמים (על פי הצהרתם) לפחות יעד אחד מיעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם (SDG).
איך המחקר בוצע?
כדי לענות על שאלת המחקר, בניתי מודל מחקר מקיף על בסיס הספרות הבינלאומית בתחום. המודל בחן גורמים שונים שעשויים להשפיע על שרידות וצמיחה, כגון: פרופיל היזם והצוות, סוג הארגון, מודל פיננסי, יחסים עם לקוחות, והתנהלות מול גורמי מימון ושותפים.
לאור המודל, נבנה שאלון מקיף שבחן עשרות משתנים. נאספו נתונים כמותיים מ-152 מובילי מיזמי אימפקט בישראל, כאשר לבסוף נותחו 142 ארגונים עם נתונים מלאים. הנתונים נותחו באמצעות ניתוחים סטטיסטיים שונים - מתאמים, רגרסיות ומנגנוני תיווך - כדי לזהות קשרים, דפוסים ומנבאים משמעותיים לשרידות.
מי המיזמים שהשתתפו?
המיזמים שהשתתפו במחקר כללו 58 עמותות עם מיזמים עסקיים (41%), 44 עסקים (31%) ו-40 סטארט-אפים (28%). בהתאם ליעדי הפיתוח בר-קיימא (SDG) הם פועלים במגוון תחומים: תעסוקה ושילוב חברתי, חינוך, בריאות, קיימות ועוד.
מקורות המימון - הבסיס לשרידות
בואו נתחיל עם אחד הממצאים המרכזיים מהמחקר - הקשר בין מגוון מקורות המימון לבין שרידות המיזם.
💡 נמצא שככל שמיזם הצליח לגוון את סוגי מקורות המימון שלו - הן בשלב ההקמה/ ההרחבה והן בפעילות השוטפת - כך גדלים משמעותית סיכוייו לשרידות וצמיחה לאורך זמן.
הנתונים הסטטיסטיים מראים קשר חיובי מובהק בין מגוון מקורות המימון לבין שרידות וצמיחה של המיזם. הקשר הזה נמצא מובהק הן בשלב ההקמה, הן בפעילות השוטפת, והן בבחינה כוללת של שני השלבים יחד (r = .297, p = .000).
במחקר מיפיתי 19 סוגים שונים של מקורות מימון של מיזמי אימפקט, והבחנתי בין שני שלבים שונים של גיוס מימון - בשלב ההקמה / ההרחבה ובשוטף.
השלב הראשון - מקורות מימון בשלב הקמת או הרחבת המיזם
שלב זה כולל מקורות מימון מסוגים שונים. מצד אחד, מימון עסקי כמו הון עצמי של היזמים, קרנות הון סיכון, קרנות אימפקט, משקיעים פרטיים (אנג'לים), רשות החדשנות והלוואות מבנק. מצד שני, מימון פילנתרופי וציבורי כמו תרומות מקרנות פילנתרופיות, גיוס משאבים מהקהילה ומעסקים, תמיכה מארגון-האם, ומשאבים ממשלתיים או מוניציפליים.
הנתונים מהמחקר מראים הבדלים מובהקים בין סוגי הארגונים בשלב זה:
כפי שניתן לראות בגרף:
עמותות - נשענות על הפילנתרופיה
בשלב של הקמת מיזם עסקי, עמותות מסתמכות בעיקר על מקורות פילנתרופיים - 50% מהן קיבלו תמיכה מקרנות פילנתרופיות, ו-52% גייסו תרומות מהקהילה ומעסקים. הישענות על משאבים פילנתרופיים מאפשרת לעמותות להנות ממרווחי ביטחון גבוהים בהקמת מיזם עסקי. זה מצמצם משמעותית את הסיכון הארגוני - אם המיזם העסקי לא יצליח, העמותה לא תקרוס.
עסקים המקדמים אימפקט - נשענים על עצמם
עסקים שמקדמים אימפקט מתבססים בעיקר על הון עצמי (83%) ועל הלוואות בנקאיות (29%). הם פחות יכולים ומצליחים למשוך משקיעים או קרנות פילנתרופיות, ונשענים על היכולת העצמאית של היזמים. הבעיה: המצב הקיים של מקורות מימון מוגבלים יכול להוות חסם כניסה עבור יזמים שאינם יכולים להישען על הון עצמי באופן משמעותי. זה מגדיר את מי שיכול להקים עסק חברתי - רק מי שיש לו כסף בכיס.
סטארט-אפים של אימפקט - פועלים כמו הייטק
סטארט-אפים של אימפקט מאמצים מודל מימון שטיפוסי יותר לחברות הזנק טכנולוגיות - שילוב של הון עצמי (62%), אנג'לים (52%), קרנות הון סיכון (45%) ורשות החדשנות (40%).
מבחינה פיננסית הם פועלים כמו סטארט-אפים רגילים, רק עם מימד חברתי או סביבתי. הנתונים האלה מלמדים שסטארט-אפים המאופיינים בחדשנות טכנולוגית ופוטנציאל רב לסקייל מצליחים להביא משאבים חדשים לטובת פיתרון בעיות חברתיות-סביבתיות. זה מרחיב את עוגת המשאבים והזדמנויות ליצירת אימפקט, מה שמשמח מאד.
קרנות אימפקט - השחקן ההיברידי
ממצא מעניין במיוחד: קרנות האימפקט משקיעות בצורה רוחבית בכל סוגי הארגונים - 25% מהסטארט-אפים, 14% מהעמותות ו-10% מהעסקים קיבלו מהן תמיכה. זה מראה שקרנות האימפקט יוצרות מודל מימון חדש שחוצה את הגבולות המסורתיים בין המגזר העסקי והחברתי. קיימים ממצאים מעניינים נוספים לגבי קרנות אימפקט, אך על כך אעסוק בהרחבה בפוסט הבא.
חציית גבולות בין מגזרים
ניתוח מעמיק של הממצאים חושף דפוסים מפתיעים: מצד אחד, זוהו סטארט-אפים ועסקים חברתיים שהצליחו לגייס מענקים ותרומות (אם כי בשיעורים נמוכים יותר מעמותות). מצד שני, זוהו עמותות שהצליחו לגייס משאבים ממקורות המזוהים באופן מסורתי עם המגזר העסקי - אנג'לים (8.6%), קרנות אימפקט (13.8%) והלוואות בנקאיות (6.9%).
מה זה אומר? מיזמים היברידים מפתחים אסטרטגיות חדשניות לגיוס משאבים שחוצות את השיוך המסורתי למגזרים. הגמישות הזו באסטרטגיות המימון משקפת את האופי ההיברידי של המיזמים - הם לא "חברתיים" או "עסקיים", הם שניהם. היכולת לחצות בהצלחה בין לוגיקות מוסדיות שונות (עסקית וחברתית) בפיתוח משאבים היא תופעה חדשה ומתפתחת. היא עשויה לתרום לחדשנות פיננסית ולחוסן ארגוני של המיזמים ההיברידיים - אבל זה משהו שכדאי לבדוק באופן מעמיק יותר במחקרים עתידיים.
השלב השני - מקורות מימון בשוטף
בשלב הפעילות השוטפת, מדובר על מקורות מימון שמתחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות:
- הכנסות ממכירות - מכירת שירותים או מוצרים לגופים ממשלתיים, לארגונים וחברות, ולאנשים פרטיים. זה הלב העסקי של המיזם - היכולת לייצר הכנסות אמיתיות מהשוק.
- מימון פילנתרופי - תרומות מקרנות, גיוס משאבים מהקהילה ומעסקים, שיתופי פעולה למטרות איגום משאבים, ותמיכה מארגון-האם. אלה מקורות שנותנים גמישות ומאפשרים לטפל גם במוטבים שלא יכולים לשלם.
- מימון ממשלתי - זכייה במכרזים ממשלתיים ותשלומים ממשלתיים ייעודיים.
כפי שניתן לראות בגרף, גם כאן יש הבדלים מובהקים בין סוגי הארגונים. כולם מסתמכים על מכירות לארגונים (כ-64%), אך נבדלים במקורות המשלימים. עמותות ממשיכות להישען על תמיכות פילנתרופיות (41%) ומכרזים ממשלתיים (36%), בעוד עסקים וסטארט-אפים מתמקדים בסוגים שונים של הכנסות עצמיות.
אז למה גיוון במקורות מימון חשוב לשרידות?
יש לי ארבע תשובות מרכזיות לשאלה זו:
- פיזור סיכונים פיננסיים
כשמיזם מסתמך על סוג מקור מימון אחד או שניים, התלות גבוהה מדי. אם קרן אחת משנה את סדרי העדיפויות שלה, או אם משרד ממשלתי משנה מדיניות, או אם לקוח גדול מחליט לעזוב - המיזם נמצא בסכנה קיומית ממשית. גיוון מקורות המימון פועל כמעין ביטוח: אם מקור הכנסה אחד נסגר, יש אחרים שממשיכים לתמוך בפעילות הארגון.
2. גישה למשאבים משלימים
כל סוג של גורם מממן מביא משהו שונה מעבר לכסף עצמו:
- קרנות הון סיכון וקרנות אימפקט - מנטורינג עסקי ורשתות קשרים עסקיות
- קרנות פילנתרופיות - גמישות, סבלנות לתהליכים ארוכים וחיבור ערכי
- גופים ממשלתיים - לגיטימציה מוסדית, משאבים יחסית גדולים ויציבות פיננסית (כשיש חוזים ארוכי תווך)
- לקוחות עסקיים - משוב שוק ישיר ולחץ להתייעלות ורלוונטיות מתמדת
3. לגיטימציה ואמינות ארגונית
מיזם שמצליח למשוך סוגים שונים של גורמי מימון מוכיח שהוא עונה על קריטריונים מגוונים - הן עסקיים והן חברתיים. זה יוצר אפקט של "אות איכות" מכמה כיוונים שונים. קחו לדוגמה קרן פילנתרופית: כשהיא רואה שלמיזם יש גם מקורות הכנסה עצמאיים או שותפויות עסקיות, זה מחזק את האמון שלה ביכולות העסקיות והפיננסיות שלו - ביכולתו להיות בר קיימא פיננסית. ולהפך: כשמשקיעים עסקיים רואים שהמיזם מקבל תמיכה ממשלתית או פילנתרופית, זה מאותת להם שיש כאן יכולת אמיתית לייצר אימפקט, לא רק רווחים.
4. תרבות ארגונית היברידית
עבודה מול מקורות מימון מסוגים שונים מחייבת את המיזם ללמוד לדבר כמה שפות. כשאתם עובדים עם קרן פילנתרופית, אתם צריכים לדבר על ערכים ואימפקט. כשאתם עובדים עם משקיעים עסקיים, אתם צריכים לדבר בשפה של שוק - מדדי ביצוע עסקיים, חדשנות ויעילות. כשאתם עובדים עם הממשלה, אתם צריכים לדבר בשפה של מדיניות ציבורית ויעדים ממשלתיים.
התוצאה? המיזם מפתח תרבות ארגונית היברידית - יכולת לעמוד בציפיות מגוונות, לאזן בין לוגיקות מוסדיות שונות ולקדם גם את הצד העסקי וגם את הצד החברתי. כשיש תלות בסוג מקור מימון אחד, המיזם נעשה "בן ערובה" ללוגיקה שלו. גיוון נותן חופש פעולה גדול יותר ותורם לחוסן ארגוני.
הבדל חשוב: מימון בשלב ההקמה מול מימון בשוטף
חשוב להבין את ההבדל בין שני השלבים של מימון:
- בשלב ההקמה או ההרחבה - המיקוד הוא על גיוס השקעות, מענקים והלוואות - כסף ש"קונה זמן" למיזם לבנות את המודל העסקי והחברתי שלו. זה הזמן להתנסות, לטעות, ללמוד ולכוונן.
- בשלב הפעילות השוטפת - המיקוד הוא על הכנסות עצמיות ממכירות לצד תמיכות ממשלתיות ופילנתרופיות שוטפות (כשזה רלוונטי). כאן כבר נבדקת היכולת האמיתית של המיזם לייצר ערך ממשי בשוק - הן ערך עסקי והן ערך חברתי.
הנקודה הקריטית💎
גיוון חשוב בשני השלבים. מיזם שמתחיל או מתכוונן למגוון מקורות כבר בשלב ההקמה - בונה יכולות, מערכות יחסים ורשתות תמיכה שמאפשרות לו לשרוד ולצמוח גם בהמשך הדרך.
המלצות יישומיות
ליזמים ומנהלי מיזמים:
אם אתם יזמים או מנהלי מיזמים, הממצא הזה אומר לכם משהו פשוט אבל חשוב: אל תחפשו רק את ה"צ'ק הגדול". במקום זה, חפשו מגוון חכם של סוגי מקורות מימון. תכננו אסטרטגיית מימון דו-שלבית שחושבת גם על ההקמה וגם על השוטף. זכרו שכל סוג מקור מימון חדש מביא משאבים נוספים מעבר לכסף עצמו. ושאלו את עצמכם בכנות: האם אנחנו תלויים מדי בסוג מימון אחד?
לגורמי מימון ומנהלי קרנות:
אם אתם גורמי מימון או מנהלי קרנות, הממצא הזה אמור לעניין אתכם מאוד. כשאתם תומכים במיזם, עודדו אותו לגוון את מקורות המימון שלו ולא להיות תלוי רק בכם. שקלו אפשרויות של קו-אינווסטמנט (השקעה משותפת) עם גורמי מימון מסוגים אחרים. ובדקו בתהליכי המיון שלכם: האם למיזם יש אסטרטגיה מודעת לגיוון מקורות, או שהוא מסתמך רק על סוג אחד של מקור מימון?
למובילי ארגוני תשתית:
אם אתם מנהלים ארגוני תשתית או תוכניות ליווי, תכננו תוכניות שמדברות על אסטרטגיית מימון מגוונת, לא רק על "איך לכתוב בקשה טובה לקרן" או לגייס השקעות. כפי שראינו, מיזמי אימפקט יכולים להנות ממשאבים של שלושת המגזרים - עסקי, חברתי וציבורי. עזרו למיזמים להבין איזה סוגי מימון מתאימים להם בשלבים השונים של מחזור החיים שלהם והנגישו כלים מעשיים. כמו כן, עזרו לבנות גשרים משמעותיים בין יזמים לבין גורמי מימון מגוונים ממגזרים שונים.
בפוסט הבא 📌
בפוסט הבא בסדרה נעמיק בממצאים ביחס לקרנות אימפקט ותובנות שניתן לגזור מכך ביחס לשדה האימפקט בישראל.
יש לכם שאלות, הערות או הצעות? אשמח לשמוע מכם!
רוצים להעמיק בממצאי המחקר?
הצטרפו לוובינר שבו אציג את התמונה המלאה של המחקר, נעמיק בממצאים המרכזיים, ואענה על השאלות שלכם.
שיתוף הפוסט = תרומה לאקוסיסטם האימפקט בישראל
