כשיזם אימפקט מדבר במספרים ולא בערכים
9 באוקטובר 2025

הערה: את הפוסט הזה פרסמתי בפייסבוק שלי אי שם במאי 2023. מכיוון שתוכן הפוסט ומסריו נשארו בעיניי אקטואליים גם היום, החלטתי לפרסם אותו גם כאן בבלוג.

סיור לימודי ל HomeBiogaz

את אושיק אפרתי, אחד המייסדים ומנכ"ל של HomeBiogaz, חברת סטארט-אפ גלובלית בתחום של אנרגיה מתחדשת, פגשתי במהלך מחקר במסגרת הדוקטורט. מדובר בסטארט-אפ שמקדם אימפקט על ידי הפיכת פסולת אורגנית לגז טבעי. במהלך הראיון הרשים אותי שאושיק לא רק עושה אלא גם ממש מדבר בשפה של אימפקט, ולכן בסוף ראיון ומילוי שאלון שאלתי אם הוא מוכן לפגוש את הסטודנטים שלי בקורס "יזמות אימפקט" כדי שיקבלו השראה ויכירו את העולם הזה הלכה למעשה. אושיק זרם, וכך נקבע סיור לימודי בחברה ושיחה אישית איתו.

כשמספרים מספרים את הסיפור

את השיחה עם הסטודנטים אושיק בחר להתחיל ממספרים. זה היה משהו כזה:

"נתחיל מהסוף. החברה הוקמה ב-2012. היום אנו מוכרים את המוצרים שלנו בכ-100 מדינות. יש לנו כמה עשרות אלפי משתמשים. נמצאים בשיתוף פעולה עם האו"ם ומספר ממשלות... המוצר מיועד לבתים פרטיים, מסעדות, מלונות וחדרי אוכל (כמו שיש בקיבוץ יגור). בארץ יש לנו היום כ-76 עובדים ועוד 50 בקניה, ובימים אלה מתרחבים לארה"ב והודו... רשמנו 2 פטנטים בינלאומיים, ובהנפקה קנו אותנו גופים מוסדיים כמו פניקס, מגדל וכו'..."

לאחר מכן סיפר על איך נולד הרעיון למיזם שהתפתח למוצר וצמח לארגון. מסע יזמי קלאסי שהתחיל ממצפון שחיפש עשייה עם משמעות, חבר שבא עם רעיון בתחום של צמצום פסולת, זיהוי הזדמנות, למידה של הנושא, מחקר שוק, פיילוטים שונים, תובנות, שידרוגים, גיוס הון, פיתוח מוצרים חדשים, בניית שותפויות וכו'.

אושיק גם סיפר על אתגרים של פיתוח מיזם אימפקט כשהעולם עוד לא דיבר את השפה של אימפקט הכולל מושגים כגון SDG, ESG או השקעות אימפקט.

האימפקט במספרים

כשנשאל על הנושא של מדידת אימפקט, באותה מידה של ענייניות ומקצועיות ענה שבימים הקרובים אמור להתפרסם דוח אימפקט שלהם לשנת 2022, אך כבר יש לו כמה אינדיקציות ראשוניות ביד. פתח את הטלפון ומשם ציטט מספרים:

"ב- 2022 מנענו כריתת 120 אלף עצים, צמצמנו תביעת רגל פחמנית – כל יחידה של HomeBiogaz חוסכת 9 טון של פחמן בשנה וכארגון ב-2022 צמצמנו 125 אלף טון של פחמן (לעומת 70 אלף טון ב-2021), ביצענו מיחזור של כ 7 מיליון ק"ג זבל אורגני וכו'..."

הדיון  בכיתה

עבור הסטודנטים הסיור בחברה והמפגש עם אושיק היה מרתק, מעורר השראה ומלמד, אך גם עורר שאלות ותהיות. במיוחד היה מסקרן כשבדיון פנים כיתתי אחת הסטודנטיות הציפה את האופן העסקי והלוגי שבו הכל הוצג, מה שמאוד העסיק אותה - "בדרך כלל כשמנהלי ארגונים חברתיים מדברים על עשייתם יש בדבריהם איזו תחושת שליחות ולהט למול בעיה חברתית או סביבתית שהם פועלים לפתור. וכאן המנהל הציג הכל באופן מאוד חד, עסקי וענייני. בלי להט של תיקון עולם". 

ואכן בדבריו של אושיק כמעט ולא הייתה שפה של פאתוס או אתוס. כל השיח היה נקי מסיסמאות וסופרלטיבים עטופים בערכים ורגשות. אלא הכול הוצג בשפה של עובדות ומספרים, הן בהיבט העסקי והן בהיבט של קידום אימפקט.

חלק מהסטודנטים חשבו אחרת ושבדבריו של היזם היו גם להט וערכים. נדמה לי שזה עניין של טעם וסגנון אישי. אך כנראה גם שבעולם חברתי אנחנו די רגילים למינונים גבוהים של פאתוס ושיח רגשי, שמאד מגייס אך גם מאד אמורפי ולא מדיד.

ולמה זה חשוב?

בסוף אותו יום חשבתי לעצמי כמה היה נפלא אם יותר ארגונים שמקדמים אימפקט היו מספרים את סיפור העשייה שלהם דרך מספרים ולא רק דרך תיאור בעיה או ערכים שרוצים לקדם.

כי בסופו של דבר, זה בדיוק מה שהעולם החברתי זקוק לו היום. לא פחות ערכים או שליחות, אלא יותר אחריותיות ושקיפות. כשארגון יכול לתרגם את הערכים שלו למספרים ברורים – כמה עצים הצלנו, כמה טון פחמן צמצמנו, על כמה משפחות השפענו – הוא מוכיח שהעשייה שלו מכוונת ליצירת אימפקט אמיתי ומדיד ולא רק נשארת באזור של הצהרות וכוונות.


וברור לי שזה לא פשוט. לא הכול מדיד, ולא כל מה שמדיד באמת חשוב. יחד עם זאת, מה שבעיניי קריטי הוא לפתח תרבות ארגונית של "ארגון לומד" – ארגון שלא רק עושה אלא גם יודע להעריך את עבודתו לשם הפקת לקחים ושיפור מתמיד. כי אם לא מודדים, אז לא יודעים אם מתגמלים הצלחה או כישלון.

נתונים ומספרים לא מחליפים ערכים ושליחות. הם הופכים אותם לקונקרטיים וממשיים יותר, ואת הארגונים לאמינים ומקצועיים יותר. וזה מה שבסופו של דבר יהפוך אותם למשפיעים יותר ויוביל למשקיעים ותורמים נוספים, שותפים ותומכים, להצטרף למשימה.


ואתם והארגון שלכם - איך אתם מספרים את סיפור האימפקט שלכם? במספרים, בערכים, או בשילוב ביניהם?

מהי כלכלת אימפקט?

9 בפברואר 2022
כשאתם אומרים כלכלת אימפקט, למה אתם מתכוונים? כמי שחוקרת את התחום אני מזהה שיש הרבה בלבול כשמדברים על אימפקט. ואולי זה לא פלא כיוון שמדובר על תופעה חברתית - כלכלית חדשה שמתהווה לנגד ענייננו ולכן גם עדיין מאד דינאמית ומתפתחת מבחינת שפה והגדרות. בפוסט זה אנסה לעשות סדר. ובשלב ראשון נתחיל מקצת מושגים ורקע לגבי איך התגלגלנו לנקודת זמן זו. הרעיון המרכזי בכלכלת אימפקט הוא להכניס באופן מודע ומכוון לתוך המסגרות הכלכליות היבטים ושיקולים חברתיים ו/או סביבתיים, הבאים לידי ביטוי בשלבים שונים: בתהליך הפיתוח, הייצור, העסקת כוח אדם, השיווק, ההפצה והצריכה של המוצר או השירות. מה גרם להתפתחותה של כלכלת אימפקט? משבר האשראי העולמי ב-2008 טלטל מערכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות טלטלה עזה, שלא הייתה כמוהָ מאז השפל הגדול שהחל ב-1929. באותה עת, בחוגים שונים התקיים ביתר שאת שיח ביקורתי כלפי הגישה הקפיטליסטית מתוך הבנה שהגיע זמן לבחון ולהגדיר מחדש את הקשר בין כלכלה לחברה. בארץ שיח ביקורתי זה הועצם עוד יותר בתקופת המחאה החברתית של קיץ 2011. עוגן משמעותי לצמיחתה של הכלכלה החברתית החדשה הוא ביקורת מתמשכת על דגם הכלכלה הנאו-ליברלית ועל תוצריה. דגם זה מקדש את עקרון השוק החופשי והיד הנעלמה מבית מדרשו של אדם סמית. את התפיסה הזו פיתח מילטון פרידמן כאשר הניח כי עקרון הביקוש וההיצע יוצר תנאים להתנהלות שוק (וחברה) הוגנים ומיטביים. בהתאם לכך נדרשה המדינה לצמצם את מעורבותה הן בכלכלה והן בחברה. על פי גישה זו, ההיגיון והדחף של השוק למקסם רווחים צפוי לאפשר תנאים שווים לכולם, להגדיל את עוגת המשאבים הכללית ולגרום לטפטוף (trickling down) של עושר ושל רווחה לכל חלקי האוכלוסייה. בפועל, תהליכי ההפרטה המסיבית של נכסים ציבוריים לצד תהליכי הגלובליזציה המואצת הביאו את העולם בעשור השני של המאה ה 21 למצב עגום - עושר עצום נצבר בידי בודדים, אי שוויון הולך וגדל, העמקת העוני, הגברת ניכור חברתי, פגיעה במערכות אקולוגיות ופיתוח יחסי הון-שלטון שאינם עולים בקנה אחד עם אינטרסים ציבוריים. כלכלת אימפקט שואפת להיות אלטרנטיבה כלכלית צודקת והוגנת יותר לדגם כלכלי נאו-ליברלי ולהתמודד טוב יותר עם תופעות כגון: הדרה של קבוצות חברתיות שההזדמנויות העומדות בפניהן מוגבלות; העסקה בתנאים פוגעניים ונצלניים; צריכה בלתי מבוקרת וניצול משאבי סביבה ללא התחשבות בשיקולי קיימות, בהתחדשות סביבתית ובצורכי הדורות הבאים.  כלכלת אימפקט, הכלכלה החברתית החדשה בספרם "הכלכלה החברתית החדשה" כותבים פרופ' בני גדרון ושותפיו כי בשנים האחרונות בכל העולם מתפתחת מגמה הפוכה המנסה להחזיר לתהליכים כלכליים תבנית אנושית המתחשבת בצרכים הבסיסיים של רוב בני האדם. מגמה עולמית זו, שצברה תאוצה בעקבות המשבר הכלכלי בשנים 2008-2009, מבוססת על מאות אלפי אנשים אופטימיים המקימים ומפעילים מיזמים מגוונים המביאים לידי ביטוי תפיסות אלו. עשייה זו הולכת בכיוונים הפוכים מהזרם הקפיטליסטי הדומיננטי וניתן לקרוא לה "הכלכלה החברתית החדשה" או כלכלת אימפקט. הכוונה היא לארגונים ומבנים פיננסיים המשתמשים במשאבים פרטיים ומתודולוגיות עסקיות כדי לתרום לחברה וסביבה. וזאת בין היתר מתוך הבנה שלא ניתן לפתור את הבעיות החברתיות והסביבתיות הגדולות העומדות לפתחנו רק בעזרת משאבים ציבוריים ופילנתרופיים. לאור זאת, לרוב יזמות אימפקט כוללת שלושה אלמנטים: התכווננות לפתרון בעיה חברתית (או סביבתית) מובהקת מודל עסקי בר קיימא מדידה קפדנית של האימפקט החברתי ושל התשואה הכלכלית יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מהווים מצפן מוסכם ואסטרטגי המסייע לקידום התפיסה של פתרון בעיות על ידי כלכלת אימפקט. ב-2015 נקבעו 17 יעדים כאג'נדה עולמית לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030. היעדים אומצו על ידי כל 193 המדינות החברות באו"ם ועוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית. היעדים הגלובליים הנקראים בקיצור הSDGs מהווים גישה הוליסטית לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.

מה היתרון היחסי של רשויות מקומיות בפיתוח עסקים חברתיים?

31 בינואר 2022
ב 2017 הסתיים מחקר ICSEM שסקר מודלים שונים של עסקים חברתיים בישראל. אחד מהמודלים התייחס לפעילות של מיזמים חברתיים - עסקיים ברשויות מקומיות. ממצאי המחקר פורסמו בספר "הכלכלה החברתית החדשה"*. במאמר זה אציג את הנקודות המרכזיות המתייחסות לנושא זה. מיזמים עסקיים-חברתיים בבעלות ציבורית פועלים כישות ארגונית עצמאית, אך שייכים משפטית וניהולית לארגונים ציבוריים. הארגונים הציבוריים כוללים רשויות ממשלתיות, עיריות, מועצות וחברות לפיתוח כלכלי של ערים ויישובים. דוגמאות למיזמים מסוג זה יכולות להיות שירותי גינון, שלטי חוצות ובית קפה המופעלים על ידי בני נוער בסיכון. דוגמא אחרת היא חווה חקלאית שהוקמה ע"י עירייה לקידום ריאה ירוקה באזור אורבני וזאת תוך כדי יצירת הכנסה ע"י השכרת מקום והפעלת פעילות חינוכית בנושאי טבע לארגונים, קבוצות, בתי ספר ומשפחות. בשונה ממיזמים עסקיים-חברתיים אחרים מדובר על יזמות הנובעת מתוך ארגון ציבורי. יזמות חברתית מתרחשת כאשר אנשי מפתח מנוסים בארגון משתפים פעולה ומזהים פתרונות חדשים אשר יוצרים מערך היברידי. הרבה פעמים החידוש מגיע דווקא מאותם שחקנים הנמצאים שנים רבות בזירה חברתית ולאו דווקא משחקנים חדשים, ולכן זו תהיה יזמות פנים ארגונית. יזמים אלו הפועלים מתוך תאגידים ציבוריים מנצלים את הכלים הכלכליים העומדים לרשותה ומנתבים אותם לכיוון של פיתוח תוכניות חברתיות - סביבתיות חדשניות. מיזמים עסקיים-חברתיים אלו הנם בבעלות ציבורית עקיפה, ובדרך כלל יהיו שייכים לחברות בת של התאגיד העירוני או של המשרד הממשלתי ולא תהיה להם ישות משפטית עצמאית. מתוקף שייכותם לתאגיד, חלים עליהם החוקים הקיימים על התאגיד, ובהם האפשרות לקבל תרומות או השקעות לצד ניכוי מס. כמו כן אין חבות מעסיק-מועסק בין העירייה למועסקים בעסק חברתי וההעסקה פשוטה יותר, לדוגמא של נוער בסיכון. יתכן ומיזמים אלו מצביעים על שלב או סוג נוסף של הפרטת שירותי רווחה. למיזמים אלו יש יתרון תחרותי והם יכולים למכור שירותים או טובין במחיר נמוך ממחיר השוק, וזאת בזכות כמה יתרונות העומדים לרשותם. לדוגמא, במקרים שבהם המיזמים הם בבעלות חברה לפיתוח כלכלי, הם אינם מחויבים במע"מ ואף יכולים לקבל סבסוד מטעם העירייה או החברה לפיתוח. כמו כן, אם לעירייה יש רצון לקדם את המיזם, היא יכולה לסייע לו בדרכים עקיפות, כגון מתן עדיפות במכרזים, סבסוד עלויות של עובדת סוציאלית או עלויות השכרה וסיוע בהחזקת מבנים ללא עלות למיזם. כמו כן במחקר עלה שכאשר המיזמים היו רווחיים, המשאבים הופנו למיזמים מקבילים או לארגון אם לשם מימוש מטרות חברתיות. וכאשר המיזמים היו גרעוניים, המיזם המשיך להתקיים כי נתן מענה לבעיה חברתית שרשות רצתה לטפל בה. כך לדוגמא במיזם הגינון, העובדה שנערים עובדים בגינון העיר תורמת לכך שהם יימנעו מלפגוע בגינות וברכוש העיר. לסיכום, בעידן שבו גם רשויות מקומיות מחפשות משאבים ורעיונות חדשים לפתרון בעיות חברתיות, העולם של יזמות חברתית - עסקית מציע מרחב חדש של אפשרויות והזדמנויות.

איך נראית יזמות חברתית עסקית בעמותות?

31 בינואר 2022
בהרצאות שלי ובמסגרת המחקר אני פוגשת לא מעט מנהלי עמותות, עם קשת רחבה של תפיסות בנוגע ליזמות חברתית ויצירת הכנסות עצמיות בארגון. יש עמותות, שמסתמכות בעיקר על תרומות ומבחינתן, פעילות עסקית בעמותה זה רעיון קצת קשה לעיכול. הן פשוט לא רואות את זה בד.נ.א של הארגון. לעומתן ישנן עמותות שחלק גדול ממקורות התקציב שלהן מגיע ממכירת שירותים. הן מעדיפות להסתמך על הכנסות עצמיות ולא לפתח תלות בפילנתרופיה. ויש גם את אלה שעוגת המשאבים שלהן מגוונת והן מצליחות לגייס משאבים ממקורות פילנתרופיים וממשלתיים וגם לייצר הכנסיות עצמיות. כשמסתכלים על פעילות עסקית בעמותות במבט על יש כמה דרכי פעולה ותצורות שמאפיינים את הסצנה העסקית-חברתית בישראל. היקף פעילות עסקית בעמותות הנתונים מעידים על כך שבמגזר השלישי קיימת פעילות עסקית לא מבוטלת אשר הולכת ומתרחבת וזאת לצד הצטמצמותן של תרומות פילנטרופיות. על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2020 כ- 52% מהכנסות המלכ"רים בשנת 2019 היו מהעברות ממשלתיות, כ-33% מהכנסות המלכ"רים היו ממכירת שירותים ועוד כ- 15% מתרומות. וזאת לעומת נתוני 2004 שעל פיהם הקצבות ממשלתיות היוו 51% מן ההכנסות, מכירת שירותים לממשלה ולסקטור הפרטי - 28%, ותרומות מפרטים, מעסקים ומחו"ל - 19%. מחקר של נובה שבדק ב-2017 מהם מאפייני פעילות מניבת הכנסה במלכ"רים מצא שמתוך 100 מנהלים שמילאו את הסקר כ-70% דיווחו שהעמותה אותה הם מנהלים מפיקה כיום הכנסות עצמאיות, כאשר כ-60% מהמנהלים ציינו כי ההכנסות עצמיות מהוות עד 25% מהכנסות המלכ"ר. להערכתי מגמה זו רק תלך ותתרחב, הן מכיוון שיותר ויותר עמותות מעוניינות לייצר מנגנונים מניבי הכנסה לחיזוק האיתנות הפיננסית שלהן, והן כמענה לשינויים שמתרחשים בשדה הפילנתרופי. בכנס של מנט.אור ביוני 2022 שעסק בין היתר בהשקעות אימפקט כמנוף צמיחה הוצג שבארה"ב 1 מתוך 10 קרנות עוברת להשקעות אימפקט , מה שסביר להניח יהווה עוד זרז לפיתוח מיזמים עסקיים בעמותות. לא רק בשביל הכסף עמותות מפתחות מנגנונים מניבי הכנסה מסיבות שונות. הסיבה המרכזית היא ייצור הכנסות עצמיות וגיוון במקורות המימון של פעילותן וזאת כדי לצמצם את אי יציבותן ותלותן בתרומות פילנתרופיות ובכספים ממשלתיים. כמו כן מסקר שבוצע בקרב ארגונים לשינוי חברתי במסגרת שתיל ב 2019 ניתן ללמוד גם שארגונים מזהים בפעילות זו הזדמנות לפיתוח פרקטיקות חדשות לקידום מטרתם החברתית. עמותות שבוחרות לפתח פעילות עסקית מדברות על ההזדמנות להגיע לקהלים חדשים, להרחיב את מעגלי ההשפעה שלהן, ולהגדיל את הנראות והחשיפה שלהן. כמו כן, הניסיון בשטח ומחקרים בתחום מעידים שארגונים המאמצים פרקטיקות עסקיות מתנהלים באופן יותר יזמי, מטמיעים בעבודתם חדשנות, היעילות שלהם גדלה והם יותר מוכווני מדידה ותוצאה. מודלים של פעילות מניבת הכנסה לכל עמותה יש נכסים ארגוניים שונים (מומחיות, תשתיות, קשרים) והזדמנויות עסקיות אחרות, אלה מהווים בסיס לפיתוח מיזמים מניבי הכנסה שמותאמים לאופי ויכולות הארגון. להלן מספר אפשרויות לפעילות עסקית בעמותה: פעילות עסקית הקשורה ישירות לליבת העשייה של הארגון , למשל אספקת שירותים בתשלום ללקוחות אשר אינם המוטבים הישירים של עמותה. לדוגמה: עמותת אתגרים שתומכת ומחזקת אנשים עם מוגבלות באמצעות ספורט אתגרי בטבע, מציעה בתשלום סדנאות מנהיגות והעצמה למנהלים ועובדים במגזר עסקי; נט"ל המספקת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי טראומה על רקע לאומי מציעה מגוון רחב של הכשרות וסדנאות לארגונים וחברות בתחומי מומחיותה. פעילות מסחרית שאינה קשורה ישירות לפעילות העמותה אך מממנת אותה . לדוגמה: ויצו הקימה רשת חנויות יד שניה "ביגודית" שמבוססת על תרומות של בגדים ועבודה של מתנדבות, אשר מהווה מקור הכנסה עצמאי לארגון.