בהרצאות שלי ובמסגרת המחקר אני פוגשת לא מעט מנהלי עמותות, עם קשת רחבה של תפיסות בנוגע ליזמות חברתית ויצירת הכנסות עצמיות בארגון. יש עמותות, שמסתמכות בעיקר על תרומות ומבחינתן, פעילות עסקית בעמותה זה רעיון קצת קשה לעיכול. הן פשוט לא רואות את זה בד.נ.א של הארגון. לעומתן ישנן עמותות שחלק גדול ממקורות התקציב שלהן מגיע ממכירת שירותים. הן מעדיפות להסתמך על הכנסות עצמיות ולא לפתח תלות בפילנתרופיה. ויש גם את אלה שעוגת המשאבים שלהן מגוונת והן מצליחות לגייס משאבים ממקורות פילנתרופיים וממשלתיים וגם לייצר הכנסיות עצמיות. כשמסתכלים על פעילות עסקית בעמותות במבט על יש כמה דרכי פעולה ותצורות שמאפיינים את הסצנה העסקית-חברתית בישראל. היקף פעילות עסקית בעמותות הנתונים מעידים על כך שבמגזר השלישי קיימת פעילות עסקית לא מבוטלת אשר הולכת ומתרחבת וזאת לצד הצטמצמותן של תרומות פילנטרופיות. על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2020 כ- 52% מהכנסות המלכ"רים בשנת 2019 היו מהעברות ממשלתיות, כ-33% מהכנסות המלכ"רים היו ממכירת שירותים ועוד כ- 15% מתרומות. וזאת לעומת נתוני 2004 שעל פיהם הקצבות ממשלתיות היוו 51% מן ההכנסות, מכירת שירותים לממשלה ולסקטור הפרטי - 28%, ותרומות מפרטים, מעסקים ומחו"ל - 19%. מחקר של נובה שבדק ב-2017 מהם מאפייני פעילות מניבת הכנסה במלכ"רים מצא שמתוך 100 מנהלים שמילאו את הסקר כ-70% דיווחו שהעמותה אותה הם מנהלים מפיקה כיום הכנסות עצמאיות, כאשר כ-60% מהמנהלים ציינו כי ההכנסות עצמיות מהוות עד 25% מהכנסות המלכ"ר. להערכתי מגמה זו רק תלך ותתרחב, הן מכיוון שיותר ויותר עמותות מעוניינות לייצר מנגנונים מניבי הכנסה לחיזוק האיתנות הפיננסית שלהן, והן כמענה לשינויים שמתרחשים בשדה הפילנתרופי. בכנס של מנט.אור ביוני 2022 שעסק בין היתר בהשקעות אימפקט כמנוף צמיחה הוצג שבארה"ב 1 מתוך 10 קרנות עוברת להשקעות אימפקט , מה שסביר להניח יהווה עוד זרז לפיתוח מיזמים עסקיים בעמותות. לא רק בשביל הכסף עמותות מפתחות מנגנונים מניבי הכנסה מסיבות שונות. הסיבה המרכזית היא ייצור הכנסות עצמיות וגיוון במקורות המימון של פעילותן וזאת כדי לצמצם את אי יציבותן ותלותן בתרומות פילנתרופיות ובכספים ממשלתיים. כמו כן מסקר שבוצע בקרב ארגונים לשינוי חברתי במסגרת שתיל ב 2019 ניתן ללמוד גם שארגונים מזהים בפעילות זו הזדמנות לפיתוח פרקטיקות חדשות לקידום מטרתם החברתית. עמותות שבוחרות לפתח פעילות עסקית מדברות על ההזדמנות להגיע לקהלים חדשים, להרחיב את מעגלי ההשפעה שלהן, ולהגדיל את הנראות והחשיפה שלהן. כמו כן, הניסיון בשטח ומחקרים בתחום מעידים שארגונים המאמצים פרקטיקות עסקיות מתנהלים באופן יותר יזמי, מטמיעים בעבודתם חדשנות, היעילות שלהם גדלה והם יותר מוכווני מדידה ותוצאה. מודלים של פעילות מניבת הכנסה לכל עמותה יש נכסים ארגוניים שונים (מומחיות, תשתיות, קשרים) והזדמנויות עסקיות אחרות, אלה מהווים בסיס לפיתוח מיזמים מניבי הכנסה שמותאמים לאופי ויכולות הארגון. להלן מספר אפשרויות לפעילות עסקית בעמותה: פעילות עסקית הקשורה ישירות לליבת העשייה של הארגון , למשל אספקת שירותים בתשלום ללקוחות אשר אינם המוטבים הישירים של עמותה. לדוגמה: עמותת אתגרים שתומכת ומחזקת אנשים עם מוגבלות באמצעות ספורט אתגרי בטבע, מציעה בתשלום סדנאות מנהיגות והעצמה למנהלים ועובדים במגזר עסקי; נט"ל המספקת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי טראומה על רקע לאומי מציעה מגוון רחב של הכשרות וסדנאות לארגונים וחברות בתחומי מומחיותה. פעילות מסחרית שאינה קשורה ישירות לפעילות העמותה אך מממנת אותה . לדוגמה: ויצו הקימה רשת חנויות יד שניה "ביגודית" שמבוססת על תרומות של בגדים ועבודה של מתנדבות, אשר מהווה מקור הכנסה עצמאי לארגון.