פוסט 4: סטארט-אפים שמקדמים אימפקט – קטגוריה חדשה, הזדמנות מוחמצת?

זוהי גרסה מותאמת של מאמר שפורסם לראשונה בבלוג של מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן. 

בפוסטים הקודמים בסדרה "ביסים קטנים מהמחקר" הצגתי גורמים שנמצאו קשורים לשרידות וצמיחה של מיזמי אימפקט מכל הסוגים – עמותות, עסקים וסטארט-אפים. הפעם אני רוצה להתמקד בסוג אחד של ארגון, אולי המסקרן שבהם: אימפקט סטארט-אפ. מה מייחד אותו? כמה כאלה יש בישראל ובעולם? ומה המחקר מלמד על הגורמים שעוזרים דווקא להם לשרוד ולצמוח?

בעשור האחרון הולכת ומתהווה בשוק הגלובלי קטגוריה ארגונית חדשה, אימפקט סטארט-אפ (Impact Tech Startup; בקיצור: ITS). הופעתה של קטגוריה זו אינה מקרית. היא נולדה מהצטלבות של שלושה גלים: גל ההכרה הגוברת במשבר האקלים ובמשברים חברתיים בעולם; גל השיח על כלכלת אימפקט ופיתוח בר קיימא, שמצא ביטוי רשמי גם ב-17 יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם (SDGs); וגל הסטארט-אפים, שהפך בעשורים האחרונים למנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה העולמית. כאשר שלושת הגלים נפגשו, נוצרה ישות ארגונית ייחודית: חברה שבונה מוצר טכנולוגי חדשני, כאשר פוטנציאל ההתרחבות שלו מאפשר להתמודד עם בעיה חברתית או סביבתית בקנה מידה בינלאומי.

🔍 מהו סטארט-אפ מוכוון אימפקט?

גדרון ועמיתיו הגדירו במאמרם The Impact Tech Startup: Initial Findings on a New, SDG-Focused Organizational Category ארגונים אלה כמיזם טכנולוגי שהכוונה המוצהרת (Intention) ליצירת אימפקט חברתי או סביבתי היא חלק מרכזי במשימתו ובמודל העסקי שלו. הורן ופיכטר טוענים שסטארט-אפים של אימפקט אינם רק פותרים בעיה חברתית או סביבתית, אלא שואפים להרחיב את יישומם של פתרונות אלה בקנה מידה רחב. לפי גישתם, סטארט-אפים אלה תורמים באופן פעיל לקידום קיימות ולהשגת יעדי הפיתוח בר-קיימא. יתרה מכך, הם מדגישים את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של מיזמים אלה: ככל שנתח השוק שלהם גדל, הם אינם רק משתלבים בשווקים קיימים אלא מחוללים שינוי מערכתי, באמצעות החלפת דפוסי פעולה שאינם בני־קיימא, הנהוגים בקרב שחקנים ותיקים, בחדשנות מוכוונת קיימות.

המאפיין המבחין בין ה-ITS לבין חברה רגילה שמוסיפה את המונח "קיימות" לחומריה השיווקיים הוא שהאימפקט אינו תוצר לוואי של הפעילות – הוא הסיבה לקיום הארגון. חברה שמפתחת מכשיר לאבחון סרטן שד מוקדם, פלטפורמה ללמידה מרחוק לאוכלוסיות מוחלשות, או טכנולוגיה לייעול ניצול מים בחקלאות – כולן הן ITSs, כל עוד האימפקט הוא המהות ולא משמש סיסמה שיווקית למטרות יחסי ציבור.

לחברות אלו כמה מאפיינים מרכזיים:

1. טכנולוגיה וחדשנות כמנוע – לא שיפור אינקרמנטלי בלבד, אלא חדשנות מהותית לטובת פתרון בעיות חברתיות או סביבתיות.
2. מטרה כפולה – יצירת ערך עסקי וקידום מטרה חברתית או סביבתית בליבת הארגון, ולא בנפרד.
3. התמודדות עם אי-ודאות קיצונית – בדומה לסטארט-אפים רגילים, הפעילות מתנהלת בסביבה תנודתית, תוך חיפוש מתמיד אחר מודלים עסקיים חדשים.
4. פוטנציאל לגידול מהיר (scalability) – בשונה מארגונים חברתיים, אימפקט סטארט-אפ שואף להגיע לקנה מידה רחב, מה שמאפשר השפעה חברתית או סביבתית בהיקף משמעותי.
5. מדידת אימפקט – ITS אמור להגדיר מראש את האימפקט שהוא שואף לייצר ולמדוד אותו לאורך זמן, לרוב בהתאמה ל-SDGs.

📊 כמה חברות כאלה קיימות? נתונים מישראל ומהעולם

ישראל, המזוהה עם הכינוי ה-"Start-up Nation", נחשבת לסביבה תומכת במיוחד ליזמות טכנולוגית, ושואפת להפוך ל-"Impact Nation". גדרון ועמיתיו, שבחנו 1,657 סטארט-אפים ישראליים, מצאו כי כשליש מהם יכולים להיות מסווגים כ-ITS. הפיזור שלהם לפי יעדי ה-SDG מלמד באילו תחומים מתרכזת חדשנות מוכוונת אימפקט בישראל: כמעט שליש (28%) פועלים בתחום הבריאות ורווחה כללית (SDG 3), ואחריהם תשתיות וחדשנות (SDG 9 – 12%), תעסוקה הוגנת וצמיחה כלכלית (SDG 8 – 11%), חינוך (SDG 4 – 10%), שלום וצדק (SDG 16 – 8%), ביטחון מזון (SDG 2 – 7%), ערים חכמות (SDG 11 – 6%) ואנרגיה נקייה (SDG 7 – 5.5%). אלא שמאחורי הנתונים המרשימים מסתתרת שאלה מסקרנת: כמה מהם אכן מגדירים את האימפקט שהם יוצרים, מודדים אותו ומדווחים עליו?

מחקר השוואתי שנערך בשנת 2023 ב-7 מדינות (ישראל, צרפת, איטליה, פורטוגל, ליטא, אסטוניה ופולין) מצא כי בין 25% ל-29% מסך הסטארט-אפים בכל מדינה עשויים להיות מיושרים עם לפחות אחד מהיעדים של SDG ולכן מסווגים כסטארט-אפים המקדמים יעדי אימפקט (Impact-Aligned Start-ups), ובסך הכול 19,329 סטארט-אפים בשבע המדינות. אלא שמבין כלל החברות האלה, כפי שניתן לראות בטבלה שלהלן, רק 2,020 (כ-10.4%) מגדירים באופן מפורש חיבור לקידום ה-SDGs ומודדים את האימפקט שלהם בפועל. גם בישראל התמונה דומה: מתוך 3,273 סטארט-אפים שמקדמים בפועל יעד כלשהו מבין ה-SDGs, רק 314 מגדירים זאת מפורשות ומודדים את האימפקט שלהם – כ-9.6% מהסטארט-אפים המיושרים עם ה-SDGs, וכ-2.8% בלבד מכלל הסטארט-אפים בישראל.

נתוני הטבלה: מתוך כ-75,150 סטארט-אפים בשבע המדינות, כ-25% מיושרים עם SDGs – אך רק 2.7% מודדים ומדווחים על האימפקט שלהם בפועל.

🤔 למה הפער הזה קיים – ולמה הוא בעצם הזדמנות?

מניסיוני כיועצת בתחום יזמות האימפקט ומממצאי מחקר הדוקטורט שלי, זיהיתי כמה סיבות מרכזיות לפער זה. ראשית, יזמים רבים מגיעים מעולמות מקצועיים שונים – מדעים, טכנולוגיה, מנהל עסקים – ומכיוון שמדובר בתחום חדש ומתפתח, הם לרוב לא נחשפו באופן מסודר לעולם האימפקט: למושגים, למודלים, למתודולוגיות וכן להזדמנויות שהוא מציע. שנית, ניהול ומדידת אימפקט אינם דבר טריוויאלי, אף לא בארגונים חברתיים ותיקים, ודורשים ידע, משאבים פיננסיים וקשב ניהולי שלא תמיד עומדים לרשות ארגונים צעירים. הסיבה השלישית, והמעניינת במיוחד: מראיונות עם יזמים בישראל למדתי שבשלב גיוס ההון יש חשש אמיתי מלהיות מוגדר כ"ארגון אימפקט", כיוון שהתיוג הזה עלול להרחיק משקיעי הון סיכון המכוונים לאקזיט מהיר.

יחד עם זאת, הפער הזה מייצג גם הזדמנות עסקית אדירה. לפי Grand View Research, שוק השקעות האימפקט הגלובלי הוערך בשנת 2025 בכ-100 מיליארד דולר וצפוי לגדול למעלה מ-400 מיליארד דולר עד 2033. סטארט-אפ שאינו מגדיר, מודד ומדווח על האימפקט שלו – גם אם הוא יוצר ערך חברתי וסביבתי אמיתי בפועל – נשאר מחוץ למפה של עולם השקעות האימפקט, שדורש הגדרה ומדידה כתנאי כניסה.  ITSs שמתכווננים לפתרון בעיות חברתיות או סביבתיות ומודדים את האימפקט שהם יוצרים, מסוגלים להתחבר לאקוסיסטם של משקיעים ומממנים שעבורם האימפקט המדיד הוא משמעותי - ובכך ליצור ערך עסקי רב יותר בטווח הקצר, הבינוני והארוך.

💡 מה עוזר לאימפקט סטארט-אפים להצליח?

שאלה זו עמדה במרכז מחקר הדוקטורט שלי, שבחן גורמים המנבאים שרידות וצמיחה של 142 מיזמי אימפקט בישראל – עמותות, עסקים וסטארט-אפים (על המחקר בהרחבה - בפוסט הראשון בסדרה). מכיוון שפוסט זה מתמקד ב-ITSs, נתחיל בכמה נתוני רקע על 40 הסטארט-אפים שהשתתפו במחקר.

הסטארט-אפים שהשתתפו במחקר בעלי וותק ממוצע של כ-5 שנים, 55% מהם ממוקמים באזור המרכז, ולמרות גילם הצעיר כ-58% פועלים ברמה בינלאומית – נתון המחזק את הטענה בדבר פוטנציאל ההתרחבות הגלובלי שלהם.

התפלגות ההכנסות מציגה דפוס מקוטב ומעניין: כ-35% הם סטארט-אפים קטנים עם הכנסות של עד 500 אלף ₪, אך כמעט מחציתם (47.5%) מגיעים למחזור של למעלה מ-2 מיליון ₪, ושיעור משמעותי (25%) אף עובר את רף ה-10 מיליון ₪. בהקשר זה מעניינים הממצאים של גדרון ועמיתיו, שניתחו מדגם רחב של 546 ITSs ישראלים ולא מצאו הבדלים מובהקים בהיקפי ההכנסות בין אימפקט סטארט-אפים לסטארט-אפים אחרים. ממצא זה מטיל ספק בתפיסה הרווחת שלפיה מחויבות לאימפקט באה על חשבון ביצועים עסקיים.

ביחס למקורות המימון, במחקר הדוקטורט שלי נמצא כי בשלב ההקמה או ההרחבה ה-ITSs הישראלים מציגים דפוס הנשען על מקורות מימון מגוונים: הון עצמי (62.5%), משקיעי אנג'ל (52.2%), קרנות הון סיכון (45%), רשות החדשנות (40%), קרנות אימפקט (25%) ואף קרנות פילנתרופיות (15%). בפעילותם השוטפת, הכנסותיהם מתבססות בעיקר על מכירות ללקוחות ארגוניים (62.5%), בעוד שמכירות ללקוחות פרטיים ולגופים ממשלתיים נמוכות יותר (כ-20% כל אחד). נוסף על כך, כ-27.5% מה-ITSs נהנים ממכרזים ומענקים ממשלתיים, וכ-10% מפתחים שותפויות לאיגום משאבים.

מה שכבר למדנו בסדרה – תקף גם לסטארט-אפים

שלושה מנבאי שרידות רוחביים, המשותפים לכלל סוגי הארגונים במחקר, כבר הוצגו בהרחבה בפוסטים הקודמים, ולכן רק אזכיר אותם כאן בקצרה:

• גיוון במקורות המימון (r = .30, p < .001) - ככל שלמיזם סוגים שונים של מקורות מימון, כך גדלים סיכויי שרידותו. 
• השקעות של קרנות אימפקט (r = .21, p = .01) - מימון מקרנות אימפקט בשלב ההקמה או ההרחבה נמצא במתאם מובהק עם שרידות. 
• שותפות עם המגזר הציבורי (r = .48, p < .001) - הקשר החזק ביותר שנמצא בכל המחקר. 

בהקשר של סטארט-אפים דווקא, ראוי להוסיף על הממצא השלישי: ניתן לשער כי גם עבור ITSs שמכוונים לשווקים בינלאומיים, שותפות עם גוף ציבורי ישראלי יכולה לשמש כאות איכות ראשוני שמחזק אמינות מול משקיעי אימפקט ולקוחות בזירה הגלובלית.

✨ שני ממצאים ייחודיים לאימפקט סטארט-אפים

מעבר לגורמים הרוחביים, שני ממצאים ייחודיים ל-ITSs ראויים לתשומת לב מיוחדת:

הראשון הוא מגוון מקורות מימון בפעילות השוטפת: בשונה מעמותות ועסקים חברתיים, בקרב סטארט-אפים דווקא נמצא הבדל מובהק בין אלה שמשלבים לפחות שני סוגי מקורות מימון בשוטף, כגון מכירות ללקוחות ארגוניים לצד זכייה במכרזים או קבלת מענקים ציבוריים, לבין אלה שנשענים על סוג מקור יחיד. הראשונים הציגו שרידות גבוהה משמעותית. ממצא זה מדגיש את החשיבות הקריטית של בניית מודל הכנסות מגוון, דווקא עבור סטארט-אפים הנוטים להסתמך בעיקר על השקעות.

השני הוא מעורבות פעילה של גורמי מימון עסקיים: לא רק נוכחותם של משקיעים עסקיים, אלא המעורבות הפעילה שלהם לקידום הסטארט-אפ (כגון: מנטורינג, פתיחת דלתות, השתתפות בדירקטוריון, דיווחים ובקרה) נמצאה כמנבאת שרידות מובהקת, ואפקט התיווך שלה נמצא מובהק סטטיסטית. ממצא זה מחדד נקודה חשובה: הכסף לבדו אינו מספיק; מה שממנף את המיזם הוא הידע, הקשרים והמעורבות שהמשקיע מביא עמו.

המלצות יישומיות

לאימפקט סטארט-אפים: לפני הכול, הגדירו מפורשות את הבעיה החברתית או הסביבתית שהמיזם מכוון לפתור, וככל שהפעילות מתבגרת, מדדו ודווחו על האימפקט שנוצר. הגדרה כזו מחזקת את הארגון מבפנים, בכך שהיא מסייעת לצוות להיות מדויק ואסטרטגי בניהול המשימה הכפולה, וכלפי חוץ, היא מאפשרת למשוך משקיעים, מממנים ושותפים שחולקים ערכים דומים. בנוסף, בניגוד לסטארט-אפים רגילים, מיזמי אימפקט פועלים בצומת שבין שלושה מגזרים - הציבורי, העסקי והחברתי - ולכן יכולים ליהנות ממשאבים של שלושתם. הממצאים מצביעים על כך שהמפתח לשרידות ולצמיחה של ITSs הוא פיתוח מודל פיננסי מגוון שאינו נשען על סוג מקור מימון אחד, וזאת לצד טיפוח מעורבות פעילה של גורמי המימון העסקיים לטובת המיזם.

למוסדות אקדמיים ולארגוני תשתית: אחד הגורמים התורמים לפער שתואר לעיל הוא שיזמים רבים מעולם לא נחשפו לעולם האימפקט: מושגיו, כליו ומתודולוגיות המדידה שלו. שילוב תכנים אלה בתוכניות יזמות ומנהל עסקים, תוך הקניית שפה, כלים ומסגרת חשיבה מתאימים יכול לצמצם את הפער הזה משמעותית.

לגורמי מימון: הממצאים מראים שמעורבות פעילה של משקיעים בקידום המיזם היא מנבא לשרידות, לא פחות חשוב מגובה ההשקעה. במקביל, הרחבת סל המכשירים הפיננסיים ויצירת הזדמנויות נוספות להשקעות אימפקט בישראל תאפשר לסטארט-אפים לגשת למקורות מימון שמבינים את המשימה הכפולה שלהם ועוזרים להם לממש אותה במקום להתנצל עליה.

💎 נקודה לסיום

ITSs הם אחת ההתפתחויות המרתקות בנוף הכלכלי-חברתי של עשור זה. הם מהווים ניסיון רציני לאחד בין כוח החדשנות ויכולת ההתרחבות של ההייטק לבין מגמת כלכלת האימפקט. הפוטנציאל קיים הן ברמת ההון הגלובלי המכוון להשקעות אימפקט, והן ברמת הכישרון היזמי הייחודי שיש בישראל. כעת נדרש לפתח ולחזק את התשתית המערכתית שתגשר בין הפוטנציאל למציאות.

בפוסט הבא 📌

נעסוק בנושא שיתוף לקוחות (Value Co-creation) ונבדוק מה המחקר גילה לגבי הקשר בין האופן שבו אנו עובדים עם הלקוחות שלנו לסיכויי המיזם לצמוח.

יש לכם.ן שאלות, הערות או הצעות? אשמח לשמוע מכם.ן!

מקורות:

1. Gidron, B., Bar, K., Finger Keren, M., Gafni, D., Hodara, Y., Krasnopolskaya, I., & Mannor, A. (2023). The Impact Tech Startup: Initial Findings on a New, SDG-Focused Organizational Category. Sustainability, 15(16), 12419.
2. Horne, J., & Fichter, K. (2022). Growing for sustainability: Enablers for the growth of impact startups – A conceptual framework, taxonomy, and systematic literature review. Journal of Cleaner Production, 349, 131163.
3. Global Steering Group for Impact Investing (GSG). (2023, July). Executive summary: SDG-driven tech innovation ecosystems: Findings and recommendations from Israel and 6 EU countries.
4. Grand View Research. Impact Investing Market Size & Trends Report.

שיתוף הפוסט = תרומה לאקוסיסטם האימפקט בישראל