מה גורם למיזמי אימפקט להצליח? שותפות עם המגזר הציבורי
28 באפריל 2026
פוסט 3: המנבא החזק ביותר לשרידות - הוא אולי לא מה שציפיתם?
בפוסטים הקודמים בסדרה "ביסים קטנים מהמחקר" דיברנו על שני גורמים שנמצאו קשורים לשרידות וצמיחה של מיזמי אימפקט: גיוון מקורות מימון (פוסט 1) והתרומה הייחודית של קרנות אימפקט (פוסט 2). הפעם הגיע הזמן לדבר על הממצא שנמצא כמנבא החזק ביותר לשרידות של מיזמים חברתיים - עסקיים.
💡 הממצא המפתיע
מבין כל הגורמים שנבדקו במחקר - פרופיל היזם, מודל ארגוני של המיזם, מודל פיננסי, שיתוף לקוחות, שותפויות עם ארגונים, מעורבות גורמי מימון - הגורם שהציג את הקשר החזק ביותר לשרידות היה אחד: קיומו של שותף מהמגזר הציבורי באספקת משאבים או מימון למיזם (r = .48, p < 0.001).
לא קרן פילנתרופית. לא משקיע עסקי. לא ניסיון עשיר של היזם. הממשלה.
רגע, מה בדיוק נבדק?
לפני שמעמיקים בממצא, חשוב להבין את ההקשר.
הספרות המקצועית עוסקת בהרחבה באופן שבו מיזמים היברידיים מתנהלים מול בעלי עניין שונים בהקשרים פוליטיים, חברתיים וכלכליים. הניסיון בשטח והמחקר מלמדים כי יצירת רשת קשרים בתוך האקוסיסטם הרלוונטי מאפשרים למיזם להרחיב גישה למשאבים והזדמנויות, לבסס לגיטימציה ולהבטיח צמיחה ארגונית.
יותר מכך, מיזמי אימפקט נהנים מיתרון ייחודי בתחום זה: המשימה הכפולה שלהם - עסקית וחברתית / סביבתית כאחד - מקנה להם לגיטימציה לפנות לבעלי עניין ממגזרים שונים - ציבורי, עסקי וחברתי. אימוץ גישת בעלי עניין (Stakeholder Orientation / Engagement), המתמקדת בבניית קשרים אפקטיביים והתגייסות של בעלי עניין מגוונים לטובת המיזם- גורמי מימון, שותפים, לקוחות, קהילה וספקים, נחשבת תנאי הכרחי להבטחת שרידות ארגונית, במיוחד בסביבה של משאבים מוגבלים. מעבר לתרומתה להשגת לגיטימציה חברתית ומוסדית, אוריינטציית בעלי עניין מאפשרת יצירת ערך והון חברתי המתבטאים בטיפוח רשתות, בריתות, שותפויות אסטרטגיות וצוותי עבודה בין-מגזריים (1,2,3,4).
מתוך הבנה תיאורטית זו בחנתי את השפעת השותפויות הבין-ארגוניות על שרידות מיזמי אימפקט בישראל. לשם כך מופו תשעה סוגי מעורבות אפשריים של שותפים במיזם. משתתפי המחקר התבקשו לציין אלו ארגונים היו שותפים בפיתוח וקידום המיזם, לאיזה מגזר הם שייכים (ציבורי, עסקי או חברתי) ומהם דפוסי שיתוף הפעולה עמם.
הממצאים המוצגים בטבלה להלן מגלים תמונה מרתקת: שלושת המגזרים - הציבורי, העסקי והחברתי - מעורבים בצורות שונות ומשמעותיות במיזמים. ממצא זה משקף את האופי ההיברידי האמיתי של מיזמי אימפקט - הם אכן פועלים כצומת תלת-מגזרית.
הממצאים מגלים שאספקת משאבים ומימון היא צורת השותפות הנפוצה ביותר בכל המגזרים - כאשר המגזר הציבורי מוביל בפער משמעותי (74.1%). בנוסף, שלושת המגזרים מעורבים באופן דומה ביעוץ לצוות ובהפניית מוטבים ולקוחות.
בשלב הבא בדקתי מה מכל תשעת צורות המעורבות שמוצגים בטבלה קשור בפועל לשרידות - רק צורה אחת הציגה קשר מובהק סטטיסטית: שותפות של גורם ציבורי באספקת משאבים ומימון. כל שאר צורות המעורבות - יעוץ, תכנון, מעורבות בעשייה מקצועית, הפניית לקוחות וכו' - לא הראו קשר מובהק לשרידות.
🔍 איך בדיוק הממשלה מעורבת במיזמי אימפקט?
כדי לפרק את המושג "שותפות ממשלתית" לרכיביה, חזרתי לנתונים הגולמיים ובחנתי אילו גופים ציבוריים הוזכרו בתשובות הארגונים בהקשר של מימון ואספקת משאבים. הגופים שחזרו על עצמם בתדירות הגבוהה ביותר היו: עירייה / מועצה מקומית, הכוורת - המרכז ליזמות וחדשנות חברתית, משרדי ממשלה בתחומי בריאות, רווחה, כלכלה ושיכון, ביטוח לאומי, בתי ספר ורשות החדשנות.
אם מתעמקים בנתוני מקורות המימון שהוצגו בהרחבה בפוסט 1, מצטיירות שתי צורות עיקריות של מעורבות ממשלתית: מכירות לממשלה ולרשויות מקומיות - שגם בהן נמצא מתאם חיובי עם שרידות (r = .18, p = .04) - וזכייה במכרזים, מענקים ותשלומים ממשלתיים.
אז למה שותפות ממשלתית כל כך קריטית לשרידות?
על בסיס ספרות מקצועית אני יכולה להציע ארבע תשובות מרכזיות לשאלה זו:
1. יציבות מימונית אמיתית. ממשלה שחותמת על חוזה - בין אם מכרז, הסכם רכישת שירותים, או תמיכה רב-שנתית - נותנת למיזם משהו שקשה מאוד להשיג ממקורות אחרים: וודאות. קרנות פילנתרופיות מחליפות עדיפויות. משקיעים עסקיים מוצאים הזדמנויות אחרות. ולקוחות פרטיים מתחלפים. אבל חוזה ממשלתי ארוך טווח יוצר אופק תכנוני שמאפשר למיזם להתפתח, לגייס אנשים ולהשקיע בצמיחה.
2. לגיטימציה שפותחת דלתות. כשגוף ציבורי בוחר לשתף פעולה עם מיזם אימפקט בצורת מתן מענק או קניית שירות - זו הכרה שהמיזם עונה על קריטריונים של אמינות ורלוונטיות. גורמי מימון אחרים, קרנות ומשקיעים רואים בשותפות הציבורית אות איכות שמחזק את האמון שלהם. ולא רק זה - הנתונים לעיל מראים שהמגזר הציבורי הוא גם שותף משמעותי בהפניית מוטבים ולקוחות (61%). כלומר, הוא לא רק מביא כסף - הוא מחבר בין המיזם לשוק.
3. גישה לשוק גדול ויציב. המגזר הציבורי הוא אחד הצרכנים הגדולים ביותר של שירותים חברתיים בישראל. מיזם שמצליח לבסס פעילות עסקית מול ממשלה - בין אם בתחום תעסוקה, חינוך, בריאות, קיימות או שילוב חברתי - ניגש לשוק עצום עם ביקוש יציב. זו לא "תמיכה" - זה עסקים.
4. מנוף לגיוס משאבים נוספים. שותפות ציבורית עובדת כ"עוגן" שמסביבו נבנית מערכת תמיכה רחבה יותר. כשאפשר לומר לגורמי מימון אחרים "אנחנו עובדים עם משרד X" או "זכינו במכרז של הרשות המקומית Y" - זה מנוף שפותח אפשרויות שלא היו פתוחות לפני.
איך ניתן לקדם את הנושא ברמת מדיניות ממשלתית?
הנתונים מראים שלמדינה יש פוטנציאל עצום שטרם מומש במלואו - לא רק כמממנת, אלא כשותפה אסטרטגית שתורמת לשרידות ולצמיחה של מיזמי אימפקט. מדינה שמשקיעה בשותפות עם מיזמים אלה לא רק מקדמת אימפקט - היא גם חוסכת בטווח הארוך: מיזמים אלה פותרים בעיות חברתיות וסביבתיות בכלים עסקיים יעילים, ובונים מודלים שאינם תלויים בתמיכה ממשלתית מתמדת.
מה ניתן ללמוד מהניסיון הבינלאומי?
סקירה השוואתית שנערכה עבור קרנות הביטוח הלאומי (5) ובחנה את העשייה בארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה מצביעה על שלושה אפיקי מדיניות מרכזיים:
רכש ממשלתי ממוקד אימפקט - פיתוח מסלולי רכש שמעדיפים במפורש ספקים בעלי מימד חברתי או סביבתי. לא "נקודות בונוס" שוליות, אלא קריטריון מרכזי בהחלטות רכש. לדוגמא, בבריטניה חוקק חוק ה-Social Value Act שנתן לגיטימציה לגופים ציבוריים להעניק עדיפות לספקים חברתיים; באוסטרליה הלכו צעד נוסף וחוקקו חוק המחייב שלפחות 3% מכל מכרז ממשלתי יוקצה לספקים חברתיים. הניסיון מלמד שמנגנונים כאלה יוצרים שוק שלם של פתרונות חברתיים-עסקיים ומעודדים צמיחה וסקייל.
מנגנוני מימון היברידיים - יצירת מכשירים פיננסיים חדשניים המותאמים למיזמים היברידיים, כגון קרנות אימפקט ממשלתיות, מימון משולב (Blended Finance) והלוואות בסיכון מוקטן לעסקים המקדמים אימפקט. בריטניה הקימה לשם כך בנק הול-סייל חברתי שהפך לזרז מרכזי לפיתוח האקוסיסטם כולו. מכשירים כאלה מאפשרים למיזמים לגשר בין הלוגיקה העסקית לתמיכה הציבורית.
הטבות מס ומסגרת רגולטורית מותאמת - הכרה רגולטורית במיזמי אימפקט כקטגוריה בפני עצמה, הכוללת מעמד משפטי מיוחד והטבות מס לעסקים ומשקיעי אימפקט. בריטניה פיתחה לשם כך צורת התאגדות ייעודית (CIC - Community Interest Company) ובארצות הברית התפתח מודל ה-B-Corp כתו תקן מוכר. הכרה כזו אינה רק סמלית - היא פותחת מנגנונים פיננסיים חדשים ומסייעת למיזמים לגייס הון ממקורות שלא היו נגישים להם קודם.
הנקודה הקריטית💎
חיוני שמעצבי המדיניות בישראל ילמדו מניסיון זה ויפתחו מסגרת תמיכה מקיפה - לא כמעשה צדקה, אלא כהשקעה אסטרטגית בפתרונות חברתיים-עסקיים בני קיימא.
המלצות יישומיות
ליזמים ומנהלי ארגונים: אל תסתכלו על הממשלה רק כמקור תמיכה פילנתרופי. ראו אותה כלקוח פוטנציאלי, כשותף, כמקור לגיטימציה. שאלו את עצמכם: מה אני מציע שפותר בעיה שהממשלה רוצה לפתור? האם ניסיתי לבנות קשר עם רשות מקומית, משרד ממשלתי רלוונטי, או גוף ציבורי בתחום שלי? האם פיתחתי יכולת להגיש מכרזים?
חשוב גם להיות מוכנים לדרישות של גורמי מימון ציבוריים - דיווחים, בקרה, שקיפות. אלה לא רק חובות בירוקרטיות; כשמיושמות נכון, הן מחזקות את המקצועיות של הארגון.
לגורמי מימון ומנהלי קרנות: כשאתם בוחנים מיזם אימפקט לתמיכה, שאלו: האם יש כאן מסלול ריאלי לשותפות עם גורם ציבורי? האם המיזם יושב בתחום שבו יש צורך וביקוש ממשלתי? שקלו לעזור למיזמים שאתם תומכים בהם לפתח קשרים עם גורמים ממשלתיים - פתיחת דלתות במגזר הציבורי היא אחד התרומות המשמעותיות ביותר שגורם מימון יכול לתת.
למובילי ארגוני תשתית: הכינו כלים ותוכניות שעוזרים ליזמים לנווט בתוך המבוך הממשלתי: כיצד לכתוב הצעה למכרז, כיצד לבנות קשר עם גורמים ממשלתיים, כיצד לדרג בין עדיפויות כשעובדים עם דרישות בירוקרטיות לצד דרישות עסקיות. קחו חלק פעיל בעיצוב מדיניות - הנתונים מראים שיש כאן פוטנציאל עצום שטרם מומש.
נקודה לסיום 💎
מיזמי אימפקט אינם יכולים לפתור בעיות חברתיות וסביבתיות לבד. הם זקוקים לרשת של שותפים - מהמגזר החברתי, העסקי והציבורי - שמביאים איתם משאבים, ידע, לגיטימציה וגישה לשוק. המחקר מראה שמיזמי אימפקט בישראל אכן בונים שותפויות כאלה, ושהם פועלים כצומת תלת-מגזרית אמיתית.
מבין כל השותפויות - זו עם המגזר הציבורי היא שנמצאה כקריטית לשרידות. בניית קשרים משמעותיים עם גורמים ציבוריים - רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, גופים ציבוריים - אינה "בונוס" אלא מרכיב ליבה באסטרטגיה של כל מיזם אימפקט שרוצה לשרוד ולצמוח.
בפוסט הבא 📌
נעסוק בנושא שיתוף לקוחות (Value Co-creation) ונבדוק מה המחקר גילה לגבי הקשר בין האופן שבו אנו עובדים עם הלקוחות שלנו לסיכויי המיזם לצמוח.
יש לכם שאלות, הערות או הצעות? אשמח לשמוע מכם!
מקורות:
- Bloom, P. N., & Chatterji, A. K. (2009). Scaling Social Entrepreneurial Impact. California Management Review, 51(3), 114–133.
- Horne, J., & Fichter, K. (2022). Growing for sustainability: Enablers for the growth of impact startups–A conceptual framework, taxonomy, and systematic literature review. Journal of Cleaner Production, 349, 131163.
- Sabella, A. R., & Eid, N. L. (2016). A Strategic Perspective of Social Enterprise Sustainability. Journal of General Management, 41(4), 71–89.
- Yaari, M., Blit-Cohen, E., & Savaya, R. (2019). Hybrid Organizational Culture: The Case of Social Enterprises. Journal of Social Entrepreneurship.
5. נבון, א. (2021).
למידה מהעולם בתחום השקעות אימפקט ועסקים חברתיים. מוגש למוסד לביטוח לאומי, אגף הקרנות. צפנת – מכון למחקר, פיתוח ויעוץ ארגוני.
שיתוף הפוסט = תרומה לאקוסיסטם האימפקט בישראל
כשאתם אומרים אימפקט, למה אתם מתכוונים? כמי שחוקרת את התחום אני מזהה שיש הרבה בלבול כשמדברים על אימפקט. ואולי זה לא פלא כיוון שמדובר על תופעה חברתית - כלכלית חדשה שמתהווה לנגד ענייננו ולכן גם עדיין מאד דינאמית ומתפתחת מבחינת שפה והגדרות. בפוסט זה אנסה לעשות סדר. ובשלב ראשון נתחיל מקצת מושגים ורקע לגבי איך התגלגלנו לנקודת זמן זו. מה גרם להתפתחותה של כלכלת אימפקט? משבר האשראי העולמי ב-2008 טלטל מערכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות טלטלה עזה, שלא הייתה כמוהָ מאז השפל הגדול שהחל ב-1929. באותה עת, בחוגים שונים התקיים ביתר שאת שיח ביקורתי כלפי הגישה הקפיטליסטית מתוך הבנה שהגיע זמן לבחון ולהגדיר מחדש את הקשר בין כלכלה לחברה. בארץ שיח ביקורתי זה הועצם עוד יותר בתקופת המחאה החברתית של קיץ 2011. עוגן משמעותי לצמיחתה של הכלכלה החברתית החדשה הוא ביקורת מתמשכת על דגם הכלכלה הנאו-ליברלית ועל תוצריה. דגם זה מקדש את עקרון השוק החופשי והיד הנעלמה מבית מדרשו של אדם סמית. את התפיסה הזו פיתח מילטון פרידמן כאשר הניח כי עקרון הביקוש וההיצע יוצר תנאים להתנהלות שוק (וחברה) הוגנים ומיטביים. בהתאם לכך נדרשה המדינה לצמצם את מעורבותה הן בכלכלה והן בחברה. על פי גישה זו, ההיגיון והדחף של השוק למקסם רווחים צפוי לאפשר תנאים שווים לכולם, להגדיל את עוגת המשאבים הכללית ולגרום לטפטוף (trickling down) של עושר ושל רווחה לכל חלקי האוכלוסייה. בפועל, תהליכי ההפרטה המסיבית של נכסים ציבוריים לצד תהליכי הגלובליזציה המואצת הביאו את העולם בעשור השני של המאה ה 21 למצב עגום - עושר עצום נצבר בידי בודדים, אי שוויון הולך וגדל, העמקת העוני, הגברת ניכור חברתי, פגיעה במערכות אקולוגיות ופיתוח יחסי הון-שלטון שאינם עולים בקנה אחד עם אינטרסים ציבוריים. כלכלת אימפקט שואפת להיות אלטרנטיבה כלכלית צודקת והוגנת יותר לדגם כלכלי נאו-ליברלי ולהתמודד טוב יותר עם תופעות כגון: הדרה של קבוצות חברתיות שההזדמנויות העומדות בפניהן מוגבלות; העסקה בתנאים פוגעניים ונצלניים; צריכה בלתי מבוקרת וניצול משאבי סביבה ללא התחשבות בשיקולי קיימות, בהתחדשות סביבתית ובצורכי הדורות הבאים. כלכלת אימפקט, הכלכלה החברתית החדשה בספרם "הכלכלה החברתית החדשה" כותבים פרופ' בני גדרון ושותפיו כי בשנים האחרונות בכל העולם מתפתחת מגמה הפוכה המנסה להחזיר לתהליכים כלכליים תבנית אנושית המתחשבת בצרכים הבסיסיים של רוב בני האדם. מגמה עולמית זו, שצברה תאוצה בעקבות המשבר הכלכלי בשנים 2008-2009, מבוססת על מאות אלפי אנשים אופטימיים המקימים ומפעילים מיזמים מגוונים המביאים לידי ביטוי תפיסות אלו. עשייה זו הולכת בכיוונים הפוכים מהזרם הקפיטליסטי הדומיננטי וניתן לקרוא לה "הכלכלה החברתית החדשה" או כלכלת אימפקט. הכוונה היא לארגונים ומבנים פיננסיים המשתמשים במשאבים פרטיים ומתודולוגיות עסקיות כדי לתרום לחברה וסביבה. וזאת בין היתר מתוך הבנה שלא ניתן לפתור את הבעיות החברתיות והסביבתיות הגדולות העומדות לפתחנו רק בעזרת משאבים ציבוריים ופילנתרופיים. יזמות אימפקט כוללת שלושה אלמנטים: התכווננות לפתרון בעיה חברתית (או סביבתית) מובהקת מודל עסקי בר קיימא מדידה קפדנית של האימפקט החברתי ושל התשואה הכלכלית יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מהווים מצפן מוסכם ואסטרטגי המסייע לקידום התפיסה של פתרון בעיות על ידי כלכלת אימפקט. ב-2015 נקבעו 17 יעדים כאג'נדה עולמית לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030. היעדים אומצו על ידי כל 193 המדינות החברות באו"ם ועוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית. היעדים הגלובליים הנקראים SDGs - Sustainable Development Goals מהווים גישה הוליסטית לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.
התשובה בקצרה: רשויות מקומיות נהנות מיתרונות ייחודיים בפיתוח עסקים חברתיים: פטור ממע"מ, סבסוד עירוני, עדיפות במכרזים, והפחתת עלויות תפעול. היתרונות האלה מאפשרים למיזמים למכור שירותים במחיר נמוך ממחיר השוק, תוך פתרון בעיות חברתיות. מה המחקר מגלה? ב-2017 הסתיים מחקר ICSEM שסקר מודלים שונים של עסקים חברתיים בישראל. אחד הממצאים המרכזיים התייחס לפעילות של מיזמים חברתיים-עסקיים ברשויות מקומיות . ממצאי המחקר פורסמו בספר "הכלכלה החברתית החדשה"*. מהם מיזמים עסקיים-חברתיים ציבוריים? מדובר במיזמים שפועלים כישות ארגונית עצמאית, אך שייכים משפטית וניהולית לארגונים ציבוריים - עיריות, מועצות, חברות לפיתוח כלכלי ורשויות ממשלתיות. דוגמאות מהשטח: שירותי גינון עירוני המופעלים על ידי בני נוער בסיכון שלטי חוצות שמועסקים בהם צעירים בסיכון בית קפה חברתי המנוהל על ידי אוכלוסיות מוחלשות חווה חקלאית עירונית שמקדמת ריאה ירוקה באזור אורבני, משכירה מקום ומפעילה פעילויות חינוכיות בנושאי טבע לארגונים, קבוצות, בתי ספר ומשפחות יזמות פנים-ארגונית בשונה ממיזמים חברתיים אחרים, כאן מדובר על יזמות שצומחת מתוך ארגון ציבורי . אנשי מפתח מנוסים בארגון משתפים פעולה, מזהים פתרונות חדשים ויוצרים מערך היברידי. לעתים קרובות החידוש מגיע דווקא ממי שנמצאים שנים רבות בזירה החברתית. יזמים אלו מנצלים את הכלים הכלכליים והמשפטיים העומדים לרשות התאגיד הציבורי, ומנתבים אותם לפיתוח תוכניות חברתיות-סביבתיות חדשניות. המסגרת המשפטית והארגונית המיזמים הם בבעלות ציבורית עקיפה - בדרך כלל שייכים לחברות בת של התאגיד העירוני או של המשרד הממשלתי, וללא ישות משפטית עצמאית. מתוקף שייכותם לתאגיד: חלים עליהם החוקים הקיימים על התאגיד יש להם אפשרות לקבל תרומות או השקעות לצד ניכוי מס אין חבות מעסיק-מועסק ישירה בין העירייה למועסקים (דבר שמקל על העסקת נוער בסיכון, למשל) לצד היתרונות הרבים, יתכן שמיזמים אלו מצביעים על שלב נוסף בהפרטת שירותי רווחה. היתרונות התחרותיים - למה זה עובד? למיזמים אלו יש יתרון תחרותי משמעותי - הם יכולים למכור שירותים או מוצרים במחיר נמוך ממחיר השוק. איך? הנה היתרונות המרכזיים: ✓ פטור ממע"מ - במקרים שבהם המיזמים בבעלות חברה לפיתוח כלכלי ✓ סבסוד עירוני - קבלת תמיכה כספית ישירה מהעירייה או מהחברה לפיתוח ✓ עדיפות במכרזים - קבלת עדיפות במכרזי העירייה ✓ סבסוד עלויות משאבי אנוש - סבסוד עלויות של עובדת סוציאלית ✓ הפחתת עלויות תפעול - השכרה מסובסדת והחזקת מבנים ללא עלות מה קורה עם הרווחים - או ההפסדים? ממצא מעניין מהמחקר: כשהמיזם רווחי - המשאבים מופנים למיזמים מקבילים נוספים או לארגון האם, למימוש מטרות חברתיות נוספות כשהמיזם גרעוני - המיזם ממשיך להתקיים, כי הוא נותן מענה לבעיה חברתית שהרשות רוצה לטפל בה דוגמה מהשטח: במיזם הגינון, העובדה שנערים עובדים בגינון העיר תורמת לכך שהם יימנעו מלפגוע בגינות וברכוש העיר - תועלת חברתית שקשה לכמת כלכלית אבל בעלת ערך משמעותי. המסר לרשויות מקומיות בעידן שבו גם רשויות מקומיות מחפשות משאבים ורעיונות חדשים לפתרון בעיות חברתיות, העולם של יזמות חברתית-עסקית מציע מרחב חדש של אפשרויות והזדמנויות . שלושת יתרונות המפתח: יתרון כלכלי - עלות נמוכה יותר לשירותים חברתיים יתרון חברתי - פתרון בעיות חברתיות תוך יצירת תעסוקה משמעותית למוטבים יתרון ארגוני - גמישות וחדשנות תוך שימוש במשאבים קיימים האם הרשות שלכם מפעילה או מכירה מיזמים חברתיים - עסקיים מסוג זה? * להרחבה: גדרון, ב., מוניקנדם-גבעון, י., אבו, ע., וקפלן, א. (2018). הכלכלה החברתית החדשה.
בהרצאות שלי ובמסגרת המחקר אני פוגשת לא מעט מנהלי עמותות, עם קשת רחבה של תפיסות בנוגע ליזמות חברתית ויצירת הכנסות עצמיות בארגון. יש עמותות, שמסתמכות בעיקר על תרומות ומבחינתן, פעילות עסקית בעמותה זה רעיון קצת קשה לעיכול. הן פשוט לא רואות את זה בד.נ.א של הארגון. לעומתן ישנן עמותות שחלק גדול ממקורות התקציב שלהן מגיע ממכירת שירותים. הן מעדיפות להסתמך על הכנסות עצמיות ולא לפתח תלות בפילנתרופיה. ויש גם את אלה שעוגת המשאבים שלהן מגוונת והן מצליחות לגייס משאבים ממקורות פילנתרופיים וממשלתיים וגם לייצר הכנסיות עצמיות. כשמסתכלים על פעילות עסקית בעמותות במבט על יש כמה דרכי פעולה ותצורות שמאפיינים את הסצנה העסקית-חברתית בישראל. היקף פעילות עסקית בעמותות הנתונים מעידים על כך שבמגזר השלישי קיימת פעילות עסקית לא מבוטלת אשר הולכת ומתרחבת וזאת לצד הצטמצמותן של תרומות פילנטרופיות. על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2020 כ- 52% מהכנסות המלכ"רים בשנת 2019 היו מהעברות ממשלתיות, כ-33% מהכנסות המלכ"רים היו ממכירת שירותים ועוד כ- 15% מתרומות. וזאת לעומת נתוני 2004 שעל פיהם הקצבות ממשלתיות היוו 51% מן ההכנסות, מכירת שירותים לממשלה ולסקטור הפרטי - 28%, ותרומות מפרטים, מעסקים ומחו"ל - 19%. מחקר של נובה שבדק ב-2017 מהם מאפייני פעילות מניבת הכנסה במלכ"רים מצא שמתוך 100 מנהלים שמילאו את הסקר כ-70% דיווחו שהעמותה אותה הם מנהלים מפיקה כיום הכנסות עצמאיות, כאשר כ-60% מהמנהלים ציינו כי ההכנסות עצמיות מהוות עד 25% מהכנסות המלכ"ר. להערכתי מגמה זו רק תלך ותתרחב, הן מכיוון שיותר ויותר עמותות מעוניינות לייצר מנגנונים מניבי הכנסה לחיזוק האיתנות הפיננסית שלהן, והן כמענה לשינויים שמתרחשים בשדה הפילנתרופי. בכנס של מנט.אור ביוני 2022 שעסק בין היתר בהשקעות אימפקט כמנוף צמיחה הוצג שבארה"ב 1 מתוך 10 קרנות עוברת להשקעות אימפקט , מה שסביר להניח יהווה עוד זרז לפיתוח מיזמים עסקיים בעמותות. לא רק בשביל הכסף עמותות מפתחות מנגנונים מניבי הכנסה מסיבות שונות. הסיבה המרכזית היא ייצור הכנסות עצמיות וגיוון במקורות המימון של פעילותן וזאת כדי לצמצם את אי יציבותן ותלותן בתרומות פילנתרופיות ובכספים ממשלתיים. כמו כן מסקר שבוצע בקרב ארגונים לשינוי חברתי במסגרת שתיל ב 2019 ניתן ללמוד גם שארגונים מזהים בפעילות זו הזדמנות לפיתוח פרקטיקות חדשות לקידום מטרתם החברתית. עמותות שבוחרות לפתח פעילות עסקית מדברות על ההזדמנות להגיע לקהלים חדשים, להרחיב את מעגלי ההשפעה שלהן, ולהגדיל את הנראות והחשיפה שלהן. כמו כן, הניסיון בשטח ומחקרים בתחום מעידים שארגונים המאמצים פרקטיקות עסקיות מתנהלים באופן יותר יזמי, מטמיעים בעבודתם חדשנות, היעילות שלהם גדלה והם יותר מוכווני מדידה ותוצאה. מודלים של פעילות מניבת הכנסה לכל עמותה יש נכסים ארגוניים שונים (מומחיות, תשתיות, קשרים) והזדמנויות עסקיות אחרות, אלה מהווים בסיס לפיתוח מיזמים מניבי הכנסה שמותאמים לאופי ויכולות הארגון. להלן מספר אפשרויות לפעילות עסקית בעמותה: פעילות עסקית הקשורה ישירות לליבת העשייה של הארגון , למשל אספקת שירותים בתשלום ללקוחות אשר אינם המוטבים הישירים של עמותה. לדוגמה: עמותת אתגרים שתומכת ומחזקת אנשים עם מוגבלות באמצעות ספורט אתגרי בטבע, מציעה בתשלום סדנאות מנהיגות והעצמה למנהלים ועובדים במגזר עסקי; נט"ל המספקת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי טראומה על רקע לאומי מציעה מגוון רחב של הכשרות וסדנאות לארגונים וחברות בתחומי מומחיותה. פעילות מסחרית שאינה קשורה ישירות לפעילות העמותה אך מממנת אותה . לדוגמה: ויצו הקימה רשת חנויות יד שניה "ביגודית" שמבוססת על תרומות של בגדים ועבודה של מתנדבות, אשר מהווה מקור הכנסה עצמאי לארגון.
