https://www.milanayaari.co.il https://www.milanayaari.co.il/my-post949ea9ba <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> <b> פוסט 2: האם יש קשר בין קרנות אימפקט לשרידות של מיזמי אימפקט?  </b> </span> </span> </p> <p> בפוסט הראשון שפתח את הסידרה <b> "ביסים קטנים מהמחקר" </b> דיברנו על מאפיינים של <a href="/my-post1c44798e"> גורמי מימון של מיזמי אימפקט </a> ועל החשיבות של גיוון במקורות מימון בשלבים השונים של המיזם. הפעם אתמקד בממצא מפתיע שעולה מהמחקר - מתברר שלא הכל מסתכם בכמות מקורות המימון, אלא גם במאפיינים של מקור מימון שבוחרים.  </p> <p> בפוסט זה נתעמק בנושא שמעורר סקרנות רבה בשדה האימפקט - <b> קרנות אימפקט </b> . </p> <p> <span> הממצאים במחקר הנוכחי מלמדים כי קרנות אימפקט בישראל משקיעות באופן רוחבי בכל סוגי הארגונים שהשתתפו במחקר (13.8% מהעמותות, 9.5% מהעסקים ו-25% מהסטארט-אפים), מה שמעיד על נכונותן להשקיע במגוון צורות התאגדות משפטיות ומודלים עסקיים היברידיים. </span> </p> <p> <b> &#55357;&#56481; הממצא המפתיע </b> </p> <p> מתוך כל מקורות המימון שנבדקו בשלב ההקמה וההרחבה של מיזמים, כפי שפורט בהרחבה בפוסט הקודם, <b> רק מקור מימון אחד נמצא במתאם עם נתוני שרידות באופן מובהק סטטיסטית - קרנות אימפקט. </b> </p> <editor-squiggler> <style> @media print { .ms-editor-squiggler { display:none !important; } } .ms-editor-squiggler { all: initial; display: block !important; height: 0px !important; width: 0px !important; } </style> <div> </div> </editor-squiggler> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/5a1c040c/dms3rep/multi/%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA+-+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%AA.pptx.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> כפי שניתן לראות בגרף, מכל גורמי מימון - עסקיים, ממשלתיים ופילנתרופיים, רק מיזמים שקיבלו מימון מקרנות אימפקט בשלב ההקמה או ההרחבה הציגו מתאם מובהק עם שרידות המיזמים (r = 0.21, p = 0.01).  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ממצא זה הפתיע אותי במיוחד. קרנות אימפקט הן מכשיר פיננסי חדש יחסית בישראל (התפתח בעיקר בעשור האחרון), ובמחקר רק 22 ארגונים (15.5%) נהנו ממימון שלהן. למרות המדגם הקטן, נמצא </span> </span> <strong> קשר מובהק סטטיסטית </strong> <span> <span> לשרידות, והוא היה </span> </span> <strong> היחידי </strong> <span> <span> מבין כל מקורות המימון שנבדקו במחקר. הניגוד הזה - בין חדשנות ומדגם קטן לבין קשר מובהק וייחודי - עורר אצלי שאלות ותהיות רבות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h4> <strong> &#55357;&#56589; מה זה בכלל קרנות אימפקט? </strong> </h4> <p> <span> אך לפני שננסה להבין את המשמעויות של הממצא המפתיע, בואו ניישר קו לגבי מהן השקעות אימפקט.  </span> </p> <p> <strong> קרנות אימפקט (Impact Investment) </strong> <span> <span>   </span> </span> <span> הן קרנות השקעה שמטרתן </span> <span> <span> </span> </span> <strong> לייצר שתי תשואות במקביל </strong> <span> <span> - </span> </span> <strong> תשואה פיננסית למשקיעים לצד תשואה חברתית או סביבתית ברורה. </strong> <span> <span> מה שבעיניי יפה בקרנות אלה שהן מייצרות מודל מימוני חדש שמטשטש את הגבולות המסורתיים בין המגזר העסקי והחברתי.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> בפרספקטיבה בינלאומית </strong> <span> <span> הנתונים מלמדים שהתחום של השקעות אימפקט נמצא בצמיחה דרמטית. לפי נתוני </span> </span> <a href="https://thegiin.org/publication/research/navigating-uncertainty-seizing-opportunity-institutional-asset-owners-and-impact-investing-2025/" target="_blank"> GIIN </a> <span> <span> היקף של השקעות אימפקט קפץ מ-114 מיליארד דולר ב-2016 ל-3.5 טריליון דולר ב-2025. </span> </span> <strong> צמיחה של פי 31 בפחות מעשור! </strong> <span> <span> צמיחה זו משקפת הן את הגידול בהיקף הכספים והן את התרחבות מגוון המקורות להשקעות אימפקט. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> גם בישראל תחום של השקעות אימפקט מתפתח ותופס כיוונים וצורות שונות כפי שניתן לראות בפוסט שכתבתי עוד ב 2019 - " </span> <a href="https://shiftshatil.org.il/%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%a4%d7%a7%d7%98/" target="_blank"> מה זה השקעות אימפקט והאם הן רלוונטיות עבור ארגונים לשינוי חברתי?" </a> <span> <span> . את תמונת המצב העדכנית לגבי מיהם גורמי מימון מרכזיים בתחום של השקעות אימפקט ניתן לראות </span> </span> <a href="https://www.ifie.org.il/general-8" target="_blank"> במפת האקוסיסטם </a> <span> <span> הדינאמית של הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ככלל התחום של השקעות האימפקט מאופיין בהטרוגניות רבה במספר היבטים מרכזיים: החל מתמהיל שיקולי הרווח והאימפקט ואסטרטגיות ההשקעה (הנעות על </span> </span> <strong> רצף שבין finance-first לבין impact-led </strong> <span> <span> ), דרך מגוון תחומי הפעילות (תעסוקה, אקלים, בריאות, מוביליות חברתית וכו') ואוכלוסיות היעד, ועד לסוגי הארגונים המושקעים (כגון עסקים או סטארט-אפים טכנולוגיים המקדמים אימפקט). </span> </span> </p> <p> <span> כל קרן מחליטה לעצמה על תפיסת ותיזת השקעות שלה ומתנהלת בהתאם. בנוסף, קיימת שונות רבה בין הקרנות בדרישות למדידת אימפקט ובמידת המעורבות של הקרנות במיזמים הנתמכים.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h4> <strong> &#55358;&#56596; אז למה יש קשר בין שרידות המיזמים לקרנות אימפקט? </strong> </h4> <p> <span> המתאם שנמצא במחקר בין גורם מימון יחודי זה לשרידות מיזמי אימפקט עורר אצלי שאלות רבות: מהם המנגנונים המדויקים המאפשרים לקרנות אלו להשפיע כה משמעותית על שרידות המיזמים? אלו עקרונות עבודה ופרקטיקות סינון והערכה הן מפעילות בבחירת המיזמים להשקעה? ומהן שיטות הליווי, הפיקוח והתמיכה המקצועית שהן מספקות למיזמים לאורך זמן? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> שאלות אלו הובילו אותי לחפש תשובות בספרות המקצועית בארץ ובחו"ל. אחת התובנות המרכזיות שעלתה אצלי היא שכל גורמי המימון המסורתיים הם בדרך כלל </span> </span> <strong> חד-מימדיים </strong> <span> <span> : הם לרוב מתמקדים </span> </span> <strong> או </strong> <span> <span> </span> </span> <strong> בפוטנציאל הרווחי </strong> <span> <span>  של המיזם (כמו VC, אנג'לים, בנקים) </span> </span> <strong> או </strong> <span> <span> במידה שבה המיזם </span> </span> <strong> מקדם את האימפקט הרצוי </strong> <span>   (כמו קרנות פילנתרופיות וגורמי מימון ציבוריים). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לעומתם, קרנות אימפקט </span> </span> <strong> מכוונות באופן מפורש לקידום שתי שורות הרווח במקביל </strong> <span> <span> - גם העסקית וגם החברתית או הסביבתית. יותר מכך, חלק מקרנות אימפקט מעורבות באופן אקטיבי בתהליכי בניית יכולת ופתיחת דלתות, תוך שהן דורשות דיווחי ביצועים המשקפים את שני המימדים: הישגים פיננסיים לצד קידום האימפקט המיוחל. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דוח מקיף של "צופנת" שהוגש לקרנות הביטוח הלאומי ב-2022 מספק עדות חשובה בהקשר זה. הדוח הציג את תוצאות מיזם " </span> <strong> קרנות יוזמה </strong> <span> ", במסגרתו שתי קרנות אימפקט - IVN ודואליס - זכו במכרז ממשלתי להוביל את פיתוח תחום העסקים החברתיים בישראל. המיזם כלל השקעה משמעותית של כ-50 מיליון ₪ (20 מיליון ממקורות ממשלתיים ו-30 מיליון ממקורות פילנתרופיים ועסקיים), ולווה במחקר הערכה לאורך חמש שנים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> אחד הממצאים המרכזיים התמקד בתרומה הייחודית של קרנות אימפקט לבניית יכולות ארגוניות. מנהלי העסקים החברתיים שנתמכו על ידי קרן IVN העידו כי </span> </span> <strong> היתרון המשמעותי נבע משילוב של תמיכה פיננסית (הלוואות) עם ליווי מקצועי אינטנסיבי </strong> <span> <span> בתחומי תקציב, ניהול, שיווק ואסטרטגיה. יזמים שהגיעו מהעולם החברתי הדגישו כיצד הליווי העסקי הצמוד אפשר להם לרכוש מיומנויות חדשות ולהרחיב את פעילות העסק. המנהלים ציינו במיוחד את האכפתיות והמעורבות של המלווים והמנטורים, וכיצד הפגישות התקופתיות (שבועיות או דו-שבועיות) יצרו מרחב בטוח להתייעצות, להצגת דילמות ולניתוח משותף של תקציבים, תוכניות עסקיות וסוגיות ארגוניות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h4> <strong> &#55357;&#56534; סיפור של לידה מחדש: "דורוס"  </strong> </h4> <p> <span> אחד הסיפורים המרתקים שמדגים את הייחודיות של קרנות אימפקט הוא סיפורו של פאדי אלעוברה, מייסד "דורוס" - עסק חברתי שפעל להנגשת השכלה גבוהה למגזר הערבי והבדואי על ידי קורס הכנה מותאם למבחני פסיכומטרי. </span> </p> <h5> <span> <br/> </span> </h5> <h5> <strong> השלב הראשון: הייעוץ העסקי המסורתי </strong> </h5> <p> <span> בראיון שפורסם במאמר "שלוש פגישות עם יזמים של עסקים חברתיים" בכתב העת "אנליזה ארגונית", פאדי מתאר את המצב שהגיע אליו לאחר תקופה של פעילות: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> "ההתחייבויות הכספיות הלכו וגדלו וראיתי שלא פעם אני לא מצליח לשלם משכורות לאנשים שהם חברים שלי, אמרתי לעצמי שאני לא יכול להמשיך את זה יותר. באותה שנה הכרתי שני מנטורים מדהימים, זיו מנדל, המנכ"ל של 'ג'ון ברייס', וג'קי לוי, מנהל קרן ההשקעות 'אלאבואדר' מקבוצת פיטנגו. למדתי לראות את הדברים דרך העיניים שלהם, את הדרך שבה הם מנתחים סוגיות, ואת השאלות שהם מעלים. נהגתי לשתף אותם בהתלבטויות שלי, ודבר ראשון הם אמרו לי שלכזה עסק אין זכות קיום. למרות העשייה ולמרות האימפקט החברתי ברור שזה לא כלכלי ולא מחזיק את עצמו ולא sustainable... באותה נקודה החלטתי שאני סוגר את הבסטה" </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> מציטוט זה אפשר ללמוד שהמנטורים העסקיים המסורתיים, למרות התובנות החשובות שלהם והמיומנות המקצועית שהם הביאו, הגיעו </span> </span> <strong> למסקנה חד-ממדית - העסק לא כדאי כלכלית </strong> <span> <span> , </span> </span> <strong> ולכן אין לו זכות קיום. </strong> <span> <span> הם הסתכלו על המיזם דרך עדשה עסקית טהורה, ולא הצליחו לראות איך אפשר לבנות מודל שמשלב הן קיימות כלכלית והן השפעה חברתית משמעותית. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h5> <strong> השלב השני: המפנה עם קרן אימפקט </strong> </h5> <p> <span> <span> המפנה הגיע עם כניסתה של קרן אימפקט IVN אשר אפשרה את "לידתו מחדש" של המיזם. </span> </span> </p> <p> <span> פאדי ממשיך ומתאר: </span> </p> <p> <span> "התחלתי להשתתף בהכשרות ובכנסים, לקרוא מאמרים, וליזום פגישות התייעצות עם בעלי עניין מתוך הרשת שפיתחתי. כל כתבה שהייתה על עסקים חברתיים - מיד השגתי וקראתי. במקביל חשבתי איך לפתח מודל חדש. חברתי לארגון IVN ובעזרתו בניתי את 'דורוס' מחדש, עם מנגנון מאד ברור לגבי מה חברתי ומה עסקי ואיך לנהל את המתח ביניהם. קבענו ש-50% מהרווחים חוזרים לקהילה בצורה של מלגות לימודים. בנינו מנגנון של ניהול יחידת רווח נפרדת לכל סניף, שאחראית גם על חלוקת המלגות בסניף ומסתייעת בלשכות הרווחה המקומיות כדי לוודא שהתלמיד המבקש אכן מגיע ממשפחה מוכרת לשירותי הרווחה... במודל השני של 'דורוס' עבדתי בצורה שונה, התנהלתי במקצועיות ותכננתי כל שלב. למדתי איך לגייס ממשקיעים ואיך להכין מצגת משקיעים. למדתי מושגים כמו ROI ו-SROI. למדתי מאנשים הכי טובים שיש וזה מה שעזר לי." </span> </p> <h4> <span> <br/> </span> </h4> <h4> <strong> מה היה שונה בגישה של קרן האימפקט? </strong> </h4> <p> <span> ההבדל בין הייעוץ העסקי המסורתי לבין קרן האימפקט הוא מהותי: </span> </p> <p> <strong> הייעוץ העסקי המסורתי </strong> <span> <span> הסתכל על המיזם דרך עדשה אחת - האם הוא רווחי? האם הוא עומד בסטנדרטים עסקיים? כאשר התשובה הייתה שלילית, המסקנה הייתה ברורה: לסגור. לא הייתה התחשבות במשימה החברתית או באפשרות לבנות מודל היברידי. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> קרן האימפקט </strong> <span> <span> שבליבת ערכיה מחויבות לקידום אימפקט חברתי בעזרת מודלים עסקיים בני-קיימא, הביאה גישה שונה לחלוטין. היא הבינה שהמיזם צריך לפעול בשני ממדים במקביל, ובמקום לדרוש בחירה ביניהם, עזרה לפאדי לבנות </span> </span> <strong> מנגנון ברור </strong> <span> <span> שמנהל את המתח הזה: </span> </span> </p> <ul> <li> <strong> מנגנון פיננסי: </strong> <span> <span> 50% מהרווחים חוזרים לקהילה במלגות לימודים </span> </span> </li> <li> <strong> הפרדה ארגונית: </strong> <span> <span> יחידת רווח נפרדת לכל סניף </span> </span> </li> <li> <strong> מנגנון חברתי: </strong> <span> <span> שיתוף פעולה עם לשכות הרווחה לזיהוי זכאים </span> </span> </li> <li> <strong> בניית יכולות עסקיות: </strong> <span> <span> ניהול תקציב, ROI, SROI, הכנת מצגות למשקיעים </span> </span> </li> </ul> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הקרן לא רק השקיעה כסף - היא סייעה לפאדי לקדם את החזון ההיברידי שלו ולבנות יכולות משלימות, כך שההצלחה העסקית מאפשרת את האימפקט החברתי במקום להתחרות בו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h4> <strong> הלקח המרכזי </strong> </h4> <p> <span> סיפורו של פאדי ממחיש את הייחודיות של קרנות אימפקט: הן מביאות את שני העולמות - מכוונות לפיתוח מודלים פיננסיים ברי-קיימא, לצד הרגישות והמחויבות לאימפקט החברתי או הסביבתי. להערכתי, רק קרנות אימפקט בעלות מומחיות מתאימה יכולות להבין שהמתח בין העסקי לחברתי הוא לא בעיה שצריך "לפתור", אלא מציאות שצריך לנהל באופן מקצועי - לא על ידי דרישה "להיות יותר עסקי" או "יותר חברתי", אלא על ידי בניית מנגנונים פנימיים שמאזנים ותומכים בשתי המשימות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> סייג חשוב: </strong> <span> <span> חשוב לא לראות במעורבות של קרן אימפקט ערובה להצלחה. ניסיונה של קרן דואליס, שנסגרה לאחר שנה וחצי ורוב המיזמים שליוותה לא שרדו (לפי דוח "צופנת"), ממחיש כי גם קרנות אימפקט עצמן נדרשות לתהליכי למידה והתמקצעות מתמשכים לפיתוח אסטרטגיות ליווי ומימון אפקטיביות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> הערת מחקר: </strong> חשוב לציין כי הממצאים לגבי קרנות אימפקט במחקר זה מבוססים על מדגם קטן יחסית, ולכן <strong> אין להכליל מהם באופן גורף </strong> . עם זאת, השילוב של הקשר הסטטיסטי המובהק שנמצא, הספרות המקצועית הבינלאומית והישראלית <span> <span>  </span> </span> ועדויות מהשטח (כמו סיפורו של פאדי) - מצביעים על <span> <span> </span> </span> <strong> דפוס משמעותי הראוי לתשומת לב </strong> . הממצא מהווה נקודת מוצא לחקר נוסף ומצדיק השקעה מתמשכת בפיתוח והרחבת המכשיר הפיננסי הייחודי הזה. </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h4> <strong> ✅ תובנות מעשיות </strong> </h4> <h4> <strong> ליזמים ומנהלי ארגונים: </strong> </h4> <p> <span> <span> אם אתם מקדמים מיזם אימפקט, השותפים המימוניים האופטימליים עבורכם הם כנראה </span> </span> <strong> קרנות אימפקט </strong> <span> <span> המזדהות עם המשימה ההיברידית שלכם. קרנות אימפקט מציעות הרבה מעבר למימון - הן מביאות שותפות אסטרטגית המבוססת על חזון ערכי משותף ותפיסה מקצועית דומה. בחלק מהמקרים הן גם מלוות באופן אינטנסיבי ומסייעות בבניית היכולות הנדרשות לניהול טוב יותר של המשימה ההיברידית. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h4> <strong> לגורמי מימון, ארגוני תשתית ומעצבי מדיניות: </strong> </h4> <p> <span> הממצאים מצביעים על תרומה ייחודית של קרנות אימפקט לשרידות מיזמים עם שורת רווח כפולה. כדי להרחיב בישראל את האקוסיסטם של מיזמי אימפקט שמציעים פתרונות עסקיים לבעיות חברתיות וסביבתיות, יש צורך בשני צעדים מרכזיים: </span> </p> <ul> <li> <strong> הרחבת מכשירים פיננסיים </strong> <span> <span> ייעודיים לתחום - השקעות אימפקט, הלוואות נוחות, ומנגנוני מימון היברידיים נוספים. </span> </span> </li> <li> <strong> השקעה בבניית יכולות </strong> <span> <span> - לא רק מימון אלא גם ליווי אינטנסיבי ותוכניות הכשרה שמלמדות יזמים (בין אם הם מגיעים מהעולם החברתי או העסקי) לבנות </span> </span> <strong> מנגנונים ארגוניים </strong> <span> <span> שמנהלים את שני המימדים במקביל - לא רק כלים עסקיים או חברתיים בנפרד, אלא דרכי חשיבה ופעולה היברידיות. </span> </span> </li> </ul> <p> <span> <br/> </span> </p> <h4> <strong> לסיכום </strong> </h4> <p> <span> <span> המחקר מלמד כי קרנות אימפקט הן לא עוד מקור מימון - הן </span> </span> <strong> מודל תמיכה ייחודי </strong> <span>   שמייצג שותפות אמיתית לאורך זמן, שותפות המבינה ומכבדת את הדואליות שבליבו של כל מיזם אימפקט. </span> </p> <p> <span> סיפורו של פאדי מדגים זאת בצורה המובהקת ביותר - אותו מיזם ש"היה צריך להיסגר" לפי ייעוץ עסקי מסורתי, נולד מחדש כמודל בר-קיימא בזכות קרן אימפקט שידעה איך לסייע לו בתהליך של פיתוח וניהול ההיברידיות שלו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> המסר המרכזי: </strong> <span> <span> אם אתם מיזם היברידי בשלב הקמה או הרחבה - קרנות אימפקט צריכות להיות על הרדאר שלכם. והאקוסיסטם כולו צריך להמשיך לפתח ולהרחיב את המכשיר הפיננסי הייחודי הזה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h4> <strong> בפוסט הבא &#55357;&#56524; </strong> </h4> <p> <span> <span> נדבר על גורם נוסף שמשפיע על שרידות - </span> </span> <strong> מעורבות ממשלתית </strong> <span> <span> במיזמי אימפקט  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> יש שאלות, הערות או הצעות? אשמח לשמוע מכםן! </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> רוצים להעמיק בממצאי המחקר? </strong> </p> <p> <span> הצטרפו לוובינר שבו אציג את התמונה המלאה של המחקר, נעמיק בממצאים המרכזיים, ואענה על השאלות שלכם. </span> </p> <p> <strong> &#55357;&#56393; </strong> <span> <span>   </span> </span> <a href="/בואו-ללמוד-ממני"> <strong> פרטים והרשמה לוובינר </strong> </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> שיתוף הפוסט = תרומה לאקוסיסטם האימפקט בישראל <br/> </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> להרחבה בנושא: </span> </p> <ol> <li> <span> טליאס, מ. ( </span> <span> <span> 2022). </span> </span> <span> מחקר עסקים חברתיים וקרנות יוזמה דוח מסכם למיזם 2017-2022 </span> <span> . מוגש למוסד לביטוח לאומי, אגף הקרנות. צפנת – מכון למחקר, פיתוח ויעוץ ארגוני. </span> </li> <li> <span> <span> נבון, א.&amp; בליץ, ת. (2017). </span> </span> <span> <span> שלוש פגישות עם יזמים של עסקים חברתיים. </span> </span> <span> אנליזה ארגונית, ספטמבר 2017. </span> </li> <li> <span> <span> נבון, א. (2021). </span> </span> <span> למידה מהעולם בתחום השקעות אימפקט ועסקים חברתיים. </span> <span> <span> מוגש למוסד לביטוח לאומי, אגף הקרנות. צפנת – מכון למחקר, פיתוח ויעוץ ארגוני. </span> </span> </li> </ol> <p> <span> <span> 4. Borrello, A., Bengo, I., &amp; Moran, M. (2024). How impact investing funds invest in social-purpose organizations: A cross-country comparison. </span> </span> <span> Corporate Social Responsibility and Environmental Management </span> <span> , 31(2), 879–894 </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 11 Dec 2025 11:41:39 GMT https://www.milanayaari.co.il/my-post949ea9ba אימפקט,יזמות חברתית עסקית,כלכלת אימפקט,השקעות אימפקט thumbnail main image https://www.milanayaari.co.il/my-post1c44798e <div data-rss-type="text"> <p> <b> פוסט 1: גורמי מימון של מיזמי אימפקט </b> </p> <p> אני שמחה לפתוח סדרת פוסטים חדשה <b> "ביסים קטנים מהמחקר" </b> שמטרתה להנגיש לכם - קהילת האימפקט, היזמים והיזמיות, גורמי מימון, וארגוני תשתית - את הידע והתובנות שצמחו ממחקר הדוקטורט שלי. </p> <p> למה "ביסים קטנים"? כי לקח לי שש שנים לחקור, לנתח ולהבין מה עובד בשטח, ועכשיו אני רוצה להנגיש לכםן את הידע הזה בצורה מעשית, נגישה ושימושית. בכל פוסט נתמקד במשתנה אחר שנמצא משפיע על שרידות וצמיחה של מיזמים, נבין מה המחקר מגלה, ומה אפשר ללמוד ממנו לצורך השיפור והחיזוק של המיזמים שלכםן. </p> <p> <b> המטרה </b> היא לתרום את שני הסנט שלי <b> לקידום האקוסיסטם של אימפקט בישראל </b> על ידי שיתוף ידע מבוסס-מחקר שיסייע לכםן לקבל החלטות טובות יותר, לבנות מיזמים חזקים יותר, ולהגדיל את הסיכויים ליצור שינוי חיובי משמעותי בעולם. </p> <p> <b> רקע על המחקר </b> </p> <p> בין 2019 - 2025 ערכתי את המחקר הכמותי הראשון מסוגו בישראל שבחן שאלה מרכזית אחת: <b> אלו גורמים מנבאים שרידות וצמיחה של מיזמי אימפקט? </b> את עבודת הדוקטורט שלי עשיתי במסגרת אוניברסיטת תל אביב, בהנחייתם המצוינת של פרופ' ריקי סויה ופרופ' בני גדרון.  </p> <p> <span> <b> מה זה בעצם מיזם אימפקט? </b> </span> </p> <p> אני יודעת שיש הגדרות מגוונות לכך, אז בואו ניישר קו. במחקר שלי, מיזם אימפקט או מיזם היברידי הוא <b> ארגון המקדם שורת רווח כפולה - עסקית וחברתית או סביבתית.  </b> </p> <p> במחקר השתתפו סוגים שונים של ארגונים: עמותות שמפעילות מיזמים עסקיים, עסקים וסטארט-אפים המקדמים אימפקט. המסננת למחקר היתה ארגונים שיש להם פעילות עסקית ואשר גם מקדמים (על פי הצהרתם) לפחות יעד אחד מיעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם ( <a href="https://www.sdgi.org.il/" target="_blank"> SDG </a> ). </p> <p> <b> איך המחקר בוצע? </b> </p> <p> כדי לענות על שאלת המחקר, בניתי מודל מחקר מקיף על בסיס הספרות הבינלאומית בתחום. המודל בחן גורמים שונים שעשויים להשפיע על שרידות וצמיחה, כגון: פרופיל היזם והצוות, סוג הארגון, מודל פיננסי, יחסים עם לקוחות, והתנהלות מול גורמי מימון ושותפים. </p> <p> לאור המודל, נבנה <b> שאלון מקיף </b> שבחן עשרות משתנים. נאספו נתונים כמותיים מ-152 מובילי מיזמי אימפקט בישראל, כאשר לבסוף נותחו 142 ארגונים עם נתונים מלאים. הנתונים נותחו באמצעות ניתוחים סטטיסטיים שונים - מתאמים, רגרסיות ומנגנוני תיווך - כדי לזהות קשרים, דפוסים ומנבאים משמעותיים לשרידות. </p> <p> <b> מי המיזמים שהשתתפו? </b> </p> <p> המיזמים שהשתתפו במחקר כללו <b> 58 עמותות </b> עם מיזמים עסקיים (41%), <b> 44 עסקים </b> (31%) ו- <b> 40 סטארט-אפים </b> (28%). בהתאם ליעדי הפיתוח בר-קיימא (SDG) הם פועלים במגוון תחומים: תעסוקה ושילוב חברתי, חינוך, בריאות, קיימות ועוד. </p> <p> <b> מקורות המימון - הבסיס לשרידות </b> </p> <p> בואו נתחיל עם אחד הממצאים המרכזיים מהמחקר - הקשר בין מגוון מקורות המימון לבין שרידות המיזם. </p> <p> <b> &#55357;&#56481; נמצא ש </b> <b> ככל שמיזם הצליח לגוון את סוגי מקורות המימון שלו - הן בשלב ההקמה/ ההרחבה והן בפעילות השוטפת - כך גדלים משמעותית סיכוייו לשרידות וצמיחה לאורך זמן. </b> </p> <p> הנתונים הסטטיסטיים מראים קשר חיובי מובהק בין מגוון מקורות המימון לבין שרידות וצמיחה של המיזם. הקשר הזה נמצא מובהק הן בשלב ההקמה, הן בפעילות השוטפת, והן בבחינה כוללת של שני השלבים יחד (r = .297, p = .000). </p> <p> <span> במחקר מיפיתי 19 סוגים שונים של מקורות מימון של מיזמי אימפקט, והבחנתי בין שני שלבים שונים של גיוס מימון - בשלב ההקמה / ההרחבה ובשוטף. </span> </p> <p> <b> השלב הראשון - מקורות מימון בשלב הקמת או הרחבת המיזם </b> </p> <p> שלב זה כולל מקורות מימון מסוגים שונים. מצד אחד, <b> מימון עסקי </b> כמו הון עצמי של היזמים, קרנות הון סיכון, קרנות אימפקט, משקיעים פרטיים (אנג'לים), רשות החדשנות והלוואות מבנק. מצד שני, <b> מימון פילנתרופי וציבורי </b> כמו תרומות מקרנות פילנתרופיות, גיוס משאבים מהקהילה ומעסקים, תמיכה מארגון-האם, ומשאבים ממשלתיים או מוניציפליים. </p> <p> הנתונים מהמחקר מראים הבדלים מובהקים בין סוגי הארגונים בשלב זה: </p> <editor-squiggler> <style> @media print { .ms-editor-squiggler { display:none !important; } } .ms-editor-squiggler { all: initial; display: block !important; height: 0px !important; width: 0px !important; } </style> <div> </div> </editor-squiggler> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/5a1c040c/dms3rep/multi/%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99+%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%94.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> כפי שניתן לראות בגרף: </span> </p> <p> <strong> עמותות - נשענות על הפילנתרופיה </strong> </p> <p> <span> <span> בשלב של הקמת מיזם עסקי, עמותות מסתמכות בעיקר על </span> </span> <strong> מקורות פילנתרופיים - 50% </strong> <span> <span> מהן קיבלו תמיכה מקרנות פילנתרופיות, ו- </span> </span> <strong> 52% </strong> <span> <span>   גייסו </span> </span> <strong> תרומות מהקהילה ומעסקים. </strong> <span> <span> הישענות על משאבים פילנתרופיים מאפשרת לעמותות להנות ממרווחי ביטחון גבוהים בהקמת מיזם עסקי. זה מצמצם משמעותית את הסיכון הארגוני - אם המיזם העסקי לא יצליח, העמותה לא תקרוס. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> עסקים המקדמים אימפקט - נשענים על עצמם </strong> </p> <p> <span> <span> עסקים שמקדמים אימפקט מתבססים בעיקר על </span> </span> <strong> הון עצמי (83%) </strong> <span> <span>   </span> </span> <span> <span> ועל </span> </span> <strong> הלוואות בנקאיות (29%) </strong> <span> <span> . הם פחות יכולים ומצליחים למשוך משקיעים או קרנות פילנתרופיות, ונשענים על היכולת העצמאית של היזמים. </span> </span> <span> הבעיה </span> <span> : המצב הקיים של מקורות מימון מוגבלים יכול להוות חסם כניסה עבור יזמים שאינם יכולים להישען על הון עצמי באופן משמעותי. זה מגדיר את מי שיכול להקים עסק חברתי - רק מי שיש לו כסף בכיס. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> סטארט-אפים של אימפקט - פועלים כמו הייטק </strong> </p> <p> <span> <span> סטארט-אפים של אימפקט מאמצים מודל מימון שטיפוסי יותר לחברות הזנק טכנולוגיות - שילוב של </span> </span> <strong> הון עצמי (62%) </strong> <span> <span> , </span> </span> <strong> אנג'לים (52%) </strong> <span> <span> , </span> </span> <strong> קרנות הון סיכון (45%) </strong> <span>   ו </span> <strong> רשות החדשנות (40%). </strong> </p> <p> <span> מבחינה פיננסית הם פועלים כמו סטארט-אפים רגילים, רק עם מימד חברתי או סביבתי. הנתונים האלה מלמדים שסטארט-אפים המאופיינים בחדשנות טכנולוגית ופוטנציאל רב לסקייל מצליחים להביא משאבים חדשים לטובת פיתרון בעיות חברתיות-סביבתיות. זה מרחיב את עוגת המשאבים והזדמנויות ליצירת אימפקט, מה שמשמח מאד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> קרנות אימפקט - השחקן ההיברידי </strong> </p> <p> <span> <span> ממצא מעניין במיוחד: קרנות האימפקט משקיעות בצורה רוחבית בכל סוגי הארגונים - </span> </span> <strong> 25% מהסטארט-אפים, 14% מהעמותות ו-10% מהעסקים </strong> <span> <span>   קיבלו מהן תמיכה. זה מראה שקרנות האימפקט יוצרות </span> </span> <strong> מודל מימון חדש </strong> <span> <span> שחוצה את הגבולות המסורתיים בין המגזר העסקי והחברתי. קיימים ממצאים מעניינים נוספים לגבי קרנות אימפקט, אך על כך אעסוק בהרחבה בפוסט הבא. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> חציית גבולות בין מגזרים </strong> </p> <p> <span> <span> ניתוח מעמיק של הממצאים חושף </span> </span> <strong> דפוסים מפתיעים </strong> <span> : מצד אחד, זוהו סטארט-אפים ועסקים חברתיים שהצליחו לגייס מענקים ותרומות (אם כי בשיעורים נמוכים יותר מעמותות). מצד שני, זוהו עמותות שהצליחו לגייס משאבים ממקורות המזוהים באופן מסורתי עם המגזר העסקי - אנג'לים (8.6%), קרנות אימפקט (13.8%) והלוואות בנקאיות (6.9%). </span> </p> <p> <span> מה זה אומר? </span> <span> <span>  מיזמים היברידים מפתחים </span> </span> <strong> אסטרטגיות חדשניות לגיוס משאבים </strong> <span> <span> שחוצות את השיוך המסורתי למגזרים. הגמישות הזו באסטרטגיות המימון משקפת את האופי ההיברידי של המיזמים - הם לא "חברתיים" או "עסקיים", הם </span> </span> <strong> שניהם </strong> <span> <span> . היכולת לחצות בהצלחה בין לוגיקות מוסדיות שונות (עסקית וחברתית) בפיתוח משאבים היא תופעה חדשה ומתפתחת. היא עשויה </span> </span> <strong> לתרום לחדשנות פיננסית ולחוסן ארגוני של המיזמים ההיברידיים </strong> <span> <span> - אבל זה משהו שכדאי לבדוק באופן מעמיק יותר במחקרים עתידיים. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> השלב השני - מקורות מימון בשוטף </strong> </p> <p> <span> בשלב הפעילות השוטפת, מדובר על מקורות מימון שמתחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות: </span> </p> <ol> <li> <strong> הכנסות ממכירות </strong> <span> <span> - מכירת שירותים או מוצרים לגופים ממשלתיים, לארגונים וחברות, ולאנשים פרטיים. זה הלב העסקי של המיזם - היכולת לייצר הכנסות אמיתיות מהשוק. </span> </span> </li> <li> <strong> מימון פילנתרופי </strong> <span> <span> - תרומות מקרנות, גיוס משאבים מהקהילה ומעסקים, שיתופי פעולה למטרות איגום משאבים, ותמיכה מארגון-האם. אלה מקורות שנותנים גמישות ומאפשרים לטפל גם במוטבים שלא יכולים לשלם. </span> </span> </li> <li> <strong> מימון ממשלתי </strong> <span> <span> - זכייה במכרזים ממשלתיים ותשלומים ממשלתיים ייעודיים. </span> </span> </li> </ol> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/5a1c040c/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A3.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> כפי שניתן לראות בגרף, גם כאן יש הבדלים מובהקים בין סוגי הארגונים. כולם מסתמכים על מכירות לארגונים (כ-64%), אך נבדלים במקורות המשלימים. עמותות ממשיכות להישען על תמיכות פילנתרופיות (41%) ומכרזים ממשלתיים (36%), בעוד עסקים וסטארט-אפים מתמקדים בסוגים שונים של הכנסות עצמיות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> אז למה גיוון במקורות מימון חשוב לשרידות? </strong> </p> <p> <span> יש לי ארבע תשובות מרכזיות לשאלה זו: </span> </p> <ol> <li> <strong> פיזור סיכונים פיננסיים </strong> </li> </ol> <p> <span> <span> כשמיזם מסתמך על סוג מקור מימון אחד או שניים, התלות גבוהה מדי. אם קרן אחת משנה את סדרי העדיפויות שלה, או אם משרד ממשלתי משנה מדיניות, או אם לקוח גדול מחליט לעזוב - המיזם נמצא בסכנה קיומית ממשית. </span> </span> <strong> גיוון מקורות המימון פועל כמעין ביטוח </strong> <span> : אם מקור הכנסה אחד נסגר, יש אחרים שממשיכים לתמוך בפעילות הארגון. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span>     2. </span> </span> <strong> גישה למשאבים משלימים </strong> </p> <p> <span> כל סוג של גורם מממן מביא משהו שונה מעבר לכסף עצמו: </span> </p> <ul> <li> <span> קרנות הון סיכון וקרנות אימפקט </span> <span> <span> - מנטורינג עסקי ורשתות קשרים עסקיות </span> </span> </li> <li> <span> קרנות פילנתרופיות </span> <span> <span> - גמישות, סבלנות לתהליכים ארוכים וחיבור ערכי  </span> </span> </li> <li> <span> גופים ממשלתיים </span> <span> <span> - לגיטימציה מוסדית, משאבים יחסית גדולים ויציבות פיננסית (כשיש חוזים ארוכי תווך) </span> </span> </li> <li> <span> לקוחות עסקיים </span> <span> <span> - משוב שוק ישיר ולחץ להתייעלות ורלוונטיות מתמדת </span> </span> </li> </ul> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong>   </strong> <span> <span>   </span> </span> <span> <span> 3. </span> </span> <strong> לגיטימציה ואמינות ארגונית </strong> </p> <p> <span> <span> מיזם שמצליח למשוך סוגים שונים של גורמי מימון </span> </span> <strong> מוכיח </strong> <span> <span> שהוא עונה על קריטריונים מגוונים - הן עסקיים והן חברתיים. זה יוצר </span> </span> <strong> אפקט של "אות איכות" </strong> <span> <span> מכמה כיוונים שונים. קחו לדוגמה קרן פילנתרופית: כשהיא רואה שלמיזם יש גם מקורות הכנסה עצמאיים או שותפויות עסקיות, זה מחזק את האמון שלה ביכולות העסקיות והפיננסיות שלו - ביכולתו להיות </span> </span> <strong> בר קיימא פיננסית </strong> <span> <span> . ולהפך: כשמשקיעים עסקיים רואים שהמיזם מקבל תמיכה ממשלתית או פילנתרופית, זה מאותת להם שיש כאן </span> </span> <strong> יכולת אמיתית לייצר אימפקט </strong> <span> , לא רק רווחים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong>   </strong> <span> <span>   </span> </span> <span> <span> 4. </span> </span> <strong> תרבות ארגונית היברידית </strong> </p> <p> <span> <span> עבודה מול מקורות מימון מסוגים שונים </span> </span> <strong> מחייבת את המיזם ללמוד לדבר כמה שפות </strong> <span> . כשאתם עובדים עם קרן פילנתרופית, אתם צריכים לדבר על ערכים ואימפקט. כשאתם עובדים עם משקיעים עסקיים, אתם צריכים לדבר בשפה של שוק - מדדי ביצוע עסקיים, חדשנות ויעילות. כשאתם עובדים עם הממשלה, אתם צריכים לדבר בשפה של מדיניות ציבורית ויעדים ממשלתיים. </span> </p> <p> <strong> התוצאה? </strong> <span> <span> המיזם מפתח </span> </span> <strong> תרבות ארגונית היברידית </strong> <span> <span> - יכולת לעמוד בציפיות מגוונות, לאזן בין לוגיקות מוסדיות שונות ולקדם גם את הצד העסקי וגם את הצד החברתי. כשיש תלות בסוג מקור מימון אחד, המיזם נעשה "בן ערובה" ללוגיקה שלו. גיוון נותן חופש פעולה גדול יותר ותורם לחוסן ארגוני. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> הבדל חשוב: מימון בשלב ההקמה מול מימון בשוטף </strong> </p> <p> <span> חשוב להבין את ההבדל בין שני השלבים של מימון: </span> </p> <ul> <li> <strong> בשלב ההקמה או ההרחבה </strong> <span> <span> - המיקוד הוא על גיוס השקעות, מענקים והלוואות - כסף ש"קונה זמן" למיזם לבנות את המודל העסקי והחברתי שלו. זה הזמן להתנסות, לטעות, ללמוד ולכוונן. </span> </span> </li> <li> <strong> בשלב הפעילות השוטפת </strong> <span> <span> - המיקוד הוא על הכנסות עצמיות ממכירות לצד תמיכות ממשלתיות ופילנתרופיות שוטפות (כשזה רלוונטי). כאן כבר נבדקת היכולת האמיתית של המיזם לייצר ערך ממשי בשוק - הן ערך עסקי והן ערך חברתי. </span> </span> </li> </ul> <p> <span> <br/> </span> </p> <h5> <strong>   הנקודה הקריטית&#55357;&#56462; </strong> </h5> <p> <strong> גיוון חשוב בשני השלבים </strong> <span> . מיזם שמתחיל או מתכוונן למגוון מקורות כבר בשלב ההקמה - בונה יכולות, מערכות יחסים ורשתות תמיכה שמאפשרות לו לשרוד ולצמוח גם בהמשך הדרך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h4> <span> המלצות יישומיות </span> </h4> <p> <strong> ליזמים ומנהלי מיזמים: </strong> </p> <p> <span> <span> אם אתם יזמים או מנהלי ארגונים, הממצא הזה אומר לכם משהו פשוט אבל חשוב: </span> </span> <strong> אל תחפשו רק את ה"צ'ק הגדול" </strong> <span> <span> . במקום זה, חפשו מגוון חכם של סוגי מקורות מימון. תכננו אסטרטגיית מימון דו-שלבית שחושבת גם על ההקמה וגם על השוטף. זכרו שכל סוג מקור מימון חדש מביא משאבים נוספים מעבר לכסף עצמו. ושאלו את עצמכם בכנות: </span> </span> <strong> האם אנחנו תלויים מדי בסוג מימון אחד? </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> לגורמי מימון ומנהלי קרנות: </strong> </p> <p> <span> <span> אם אתם גורמי מימון או מנהלי קרנות, הממצא הזה אמור לעניין אתכם מאוד. כשאתם תומכים במיזם, עודדו אותו </span> </span> <strong> לגוון את מקורות המימון </strong> <span> <span>   שלו ולא להיות תלוי רק בכם. שקלו אפשרויות של </span> </span> <strong> קו-אינווסטמנט </strong> <span> <span> (השקעה משותפת) עם גורמי מימון מסוגים אחרים. ובדקו בתהליכי המיון שלכם: האם למיזם יש אסטרטגיה מודעת לגיוון מקורות, או שהוא מסתמך רק על סוג אחד של מקור מימון? </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> למובילי ארגוני תשתית: </strong> </p> <p> <span> <span> אם אתם מנהלים ארגוני תשתית או תוכניות ליווי, תכננו תוכניות שמדברות על </span> </span> <strong> אסטרטגיית מימון מגוונת, </strong> <span> <span> לא רק על "איך לכתוב בקשה טובה לקרן" או לגייס השקעות. כפי שראינו, </span> </span> <strong> מיזמי אימפקט יכולים להנות ממשאבים של שלושת המגזרים - עסקי, חברתי וציבורי. </strong> <span> <span> עזרו למיזמים להבין איזה סוגי מימון מתאימים להם בשלבים השונים של מחזור החיים שלהם והנגישו כלים מעשיים. כמו כן, עזרו לבנות גשרים משמעותיים בין יזמים לבין גורמי מימון מגוונים ממגזרים שונים. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <h4> <span> בפוסט הבא &#55357;&#56524; </span> </h4> <p> <span> בפוסט הבא בסדרה נעמיק בממצאים ביחס ל </span> <strong> קרנות אימפקט </strong> <span> <span> ותובנות שניתן לגזור מכך ביחס לשדה האימפקט בישראל. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong>  יש לכם שאלות, הערות או הצעות? אשמח לשמוע מכם! </strong> </p> <p> <strong> רוצים להעמיק בממצאי המחקר? </strong> </p> <p> <span> הצטרפו לוובינר שבו אציג את התמונה המלאה של המחקר, נעמיק בממצאים המרכזיים, ואענה על השאלות שלכם. </span> </p> <p> <strong> &#55357;&#56393; </strong> <span> <span>   </span> </span> <a href="/בואו-ללמוד-ממני"> <strong> פרטים והרשמה לוובינר </strong> </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> <br/> </strong> <strong> שיתוף הפוסט = תרומה לאקוסיסטם האימפקט בישראל </strong> <span> <br/> </span> </p> </div> Sun, 16 Nov 2025 19:19:15 GMT https://www.milanayaari.co.il/my-post1c44798e אימפקט,יזמות חברתית עסקית,כלכלת אימפקט thumbnail main image https://www.milanayaari.co.il/my-post8ca60291 <div data-rss-type="text"> <p> <strong> הערה </strong> <span> : את הפוסט הזה פרסמתי בפייסבוק שלי אי שם במאי 2023. מכיוון שתוכן הפוסט ומסריו נשארו בעיניי אקטואליים גם היום, החלטתי לפרסם אותו גם כאן בבלוג. </span> </p> <p> <span> סיור לימודי ל </span> <a href="https://www.homebiogas.com/" target="_blank"> <strong> HomeBiogaz </strong> </a> </p> <p> <span> <span> את אושיק אפרתי, אחד המייסדים ומנכ"ל של HomeBiogaz, חברת סטארט-אפ גלובלית בתחום של אנרגיה מתחדשת </span> </span> <span> , פגשתי במהלך מחקר במסגרת הדוקטורט. מדובר בסטארט-אפ שמקדם אימפקט על ידי הפיכת פסולת אורגנית לגז טבעי. במהלך הראיון הרשים אותי שאושיק לא רק עושה אלא גם ממש מדבר בשפה של אימפקט, ולכן בסוף ראיון ומילוי שאלון שאלתי אם הוא מוכן לפגוש את הסטודנטים שלי בקורס "יזמות אימפקט" כדי שיקבלו השראה ויכירו את העולם הזה הלכה למעשה. אושיק זרם, וכך נקבע סיור לימודי בחברה ושיחה אישית איתו. </span> </p> <p> <span> כשמספרים מספרים את הסיפור </span> </p> <p> <span> את השיחה עם הסטודנטים אושיק בחר להתחיל ממספרים. זה היה משהו כזה: </span> </p> <p> <strong> "נתחיל מהסוף. </strong> <span> <span>   </span> </span> <span> החברה הוקמה ב-2012. היום אנו מוכרים את המוצרים שלנו בכ-100 מדינות. יש לנו כמה עשרות אלפי משתמשים. נמצאים בשיתוף פעולה עם האו"ם ומספר ממשלות... המוצר מיועד לבתים פרטיים, מסעדות, מלונות וחדרי אוכל (כמו שיש בקיבוץ יגור). בארץ יש לנו היום כ-76 עובדים ועוד 50 בקניה, ובימים אלה מתרחבים לארה"ב והודו... רשמנו 2 פטנטים בינלאומיים, ובהנפקה קנו אותנו גופים מוסדיים כמו פניקס, מגדל וכו'..." </span> </p> <p> <span> לאחר מכן סיפר על איך נולד הרעיון למיזם שהתפתח למוצר וצמח לארגון. מסע יזמי קלאסי שהתחיל <b> ממצפון שחיפש עשייה עם משמעות </b> , חבר שבא עם רעיון בתחום של צמצום פסולת, זיהוי הזדמנות, למידה של הנושא, מחקר שוק, פיילוטים שונים, תובנות, שידרוגים, גיוס הון, פיתוח מוצרים חדשים, בניית שותפויות וכו'. </span> </p> <p> <span> אושיק גם סיפר על אתגרים של פיתוח מיזם אימפקט כשהעולם עוד לא דיבר את השפה של אימפקט הכולל מושגים כגון SDG, ESG או השקעות אימפקט. </span> </p> <h2> <strong> האימפקט במספרים </strong> </h2> <p> <span> כשנשאל על הנושא של מדידת אימפקט, באותה מידה של ענייניות ומקצועיות ענה שבימים הקרובים אמור להתפרסם <a href="https://www.homebiogas.com/our-impact/" target="_blank"> דוח אימפקט שלהם לשנת 2022 </a> , אך כבר יש לו כמה אינדיקציות ראשוניות ביד. פתח את הטלפון ומשם ציטט מספרים: </span> </p> <p> <span> "ב- 2022 מנענו כריתת 120 אלף עצים, צמצמנו תביעת רגל פחמנית – כל יחידה של HomeBiogaz חוסכת 9 טון של פחמן בשנה וכארגון ב-2022 צמצמנו 125 אלף טון של פחמן (לעומת 70 אלף טון ב-2021), ביצענו מיחזור של כ 7 מיליון ק"ג זבל אורגני וכו'..." </span> </p> <p> <span> הדיון <span>   </span> בכיתה </span> </p> <p> <span> עבור הסטודנטים הסיור בחברה והמפגש עם אושיק היה מרתק, מעורר השראה ומלמד, אך גם עורר שאלות ותהיות. במיוחד היה מסקרן כשבדיון פנים כיתתי אחת הסטודנטיות הציפה את האופן העסקי והלוגי שבו הכל הוצג, מה שמאוד העסיק אותה -  </span> <span> <i> "בדרך כלל כשמנהלי ארגונים חברתיים מדברים על עשייתם יש בדבריהם איזו תחושת שליחות ולהט למול בעיה חברתית או סביבתית שהם פועלים לפתור. וכאן המנהל הציג הכל באופן מאוד חד, עסקי וענייני. בלי להט של תיקון עולם". </i>   </span> </p> <p> <span> ואכן בדבריו של אושיק כמעט ולא הייתה שפה של פאתוס או אתוס. כל השיח היה נקי מסיסמאות וסופרלטיבים עטופים בערכים ורגשות. אלא הכול הוצג בשפה של עובדות ומספרים, הן בהיבט העסקי והן בהיבט של קידום אימפקט. </span> </p> <p> <span> חלק מהסטודנטים חשבו אחרת ושבדבריו של היזם היו גם להט וערכים. נדמה לי שזה עניין של טעם וסגנון אישי. אך כנראה גם שבעולם חברתי אנחנו די רגילים למינונים גבוהים של פאתוס ושיח רגשי, שמאד מגייס אך גם מאד אמורפי ולא מדיד. </span> </p> <editor-squiggler> <style> @media print { .ms-editor-squiggler { display:none !important; } } .ms-editor-squiggler { all: initial; display: block !important; height: 0px !important; width: 0px !important; } </style> <div> </div> </editor-squiggler> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/5a1c040c/dms3rep/multi/502528880_10234382628640665_4527448227398172478_n-1881ebcd.jpg" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <strong> ולמה זה חשוב? </strong> </h2> <p> <span> בסוף אותו יום חשבתי לעצמי כמה היה נפלא אם יותר ארגונים שמקדמים אימפקט היו מספרים את סיפור העשייה שלהם דרך מספרים ולא רק דרך תיאור בעיה או ערכים שרוצים לקדם. </span> </p> <p> <span> <span> כי בסופו של דבר, זה בדיוק מה שהעולם החברתי זקוק לו היום כדי להיות יותר אפקטיבי. לא פחות ערכים או שליחות, אלא יותר </span> </span> <strong> אחריותיות ושקיפות </strong> <span> . כשארגון יכול לתרגם את הערכים שלו למספרים ברורים – כמה עצים הצלנו, כמה טון פחמן צמצמנו, על כמה משפחות השפענו – הוא מוכיח שהעשייה שלו מכוונת ליצירת אימפקט אמיתי ומדיד ולא רק נשארת באזור של הצהרות וכוונות. מסר זה חשוב קודם כל פנימה, בתוך הארגון עצמו, ורק אחר כך כלפי סביבתו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> וברור לי שזה לא פשוט. </strong> <span> <span> לא הכול מדיד, ולא כל מה שמדיד באמת חשוב. יחד עם זאת, מה שבעיניי קריטי הוא לפתח תרבות ארגונית של "ארגון לומד" – ארגון שלא רק עושה אלא גם יודע להעריך את עבודתו לשם הפקת לקחים ושיפור מתמיד. כי אם לא מודדים, אז לא יודעים אם מתגמלים הצלחה או כישלון. </span> </span> </p> <p> <span> נתונים ומספרים לא מחליפים ערכים ושליחות. הם הופכים אותם לקונקרטיים וממשיים יותר, ואת הארגונים לאמינים ומקצועיים יותר. וזה מה שבסופו של דבר יהפוך אותם למשפיעים יותר ויוביל למשקיעים ותורמים נוספים, שותפים ותומכים, להצטרף למשימה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> ואתם והארגון שלכם - איך אתם מספרים את סיפור האימפקט שלכם? במספרים, בערכים, או בשילוב ביניהם? </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 09 Oct 2025 12:46:20 GMT https://www.milanayaari.co.il/my-post8ca60291 אימפקט,יזמות חברתית עסקית,כלכלת אימפקט thumbnail main image https://www.milanayaari.co.il/my-postde51c9ab <div data-rss-type="text"> <p> <span> "קרן שתמכה בתוכנית שלנו במשך שנים מסיימת את תמיכתה. לצערי אנו נאלצים לסגור את התוכנית אחרי חמישה מחזורים, וזאת על אף האפקטיבית הגבוהה שהוצגה בהערכה חיצונית שביצענו" אמרה לי בצער מנהלת עמותה שליוויתי בתהליך פיתוח מיזמים חברתיים-עסקיים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> למעשה זוהי כרוניקה מוכרת ועצובה של המגזר השלישי המסתמך על תרומות. הארגון מזהה בעיה חברתית או צורך, מפתח מודל התערבות שמתורגם לפרויקט, מגייס מענק מקרן זו או אחרת, ומפעיל את התוכנית הכי טוב שהוא יכול, כי הון אנושי לא חסר בעמותות. אך גם כשנעשית עבודה מצוינת שמביאה ערך למוטבים, בסוף הפרויקט נסגר. ולא כי הבעיה נפתרה או שהצורך כבר לא קיים, אלא שהתקציב שהקרן הקצתה לפרויקט במשך חמש השנים האחרונות, הסתיים. וזהו זה. הקרן מעוניינת להקצות משאבים לתחום או פרויקטים אחרים. כאב לב. כל כך הרבה השקעה וידע מקצועי יורדים לטמיון, שלא לדבר על האימפקט החברתי שנקטע באיבו. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לא רק השקעה בתכנית אלא גם במנגנונים עסקיים </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בואו נדמיין תסריט אחר. </span> </p> <p> <span> אם בדוגמה שלעיל, הקרן הייתה מייעדת חלק מהמשאבים שהשקיעה בפיתוח והפעלת התוכנית, לפיתוח מנגנונים עסקיים, ובכך הייתה מחזקת את הקיימות הפיננסית של התוכנית. האם זה לא היה עושה חסד גדול יותר לסוגיה החברתית שהקרן והארגון מקדמים? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://cris.tau.ac.il/en/publications/%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA" target="_blank"> במחקר על מנבאי שרידות </a> <span> <span> </span> </span> <a href="https://cris.tau.ac.il/en/publications/%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA" target="_blank"> (Sustainability) של תוכניות חברתיות </a> <span> <span> מצאו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פרופ' ריקי סויה ופרופ' שמעון שפירו, שבהקשר הפיננסי גיוון במקורות ההכנסה והתנהלות הקרן המממנת המרכזית מהווים את אחד המנבאים המרכזיים בשרידות התוכניות. במחקר שסרק 197 תוכניות חברתיות מצאו החוקרים כי ככל שהמחויבות והמעורבות של הקרן המרכזית למען חיזוק היציבות והקיימות הפיננסית של התוכנית גבוהה יותר, כך גבוהים יותר סיכויי השרידות של התוכניות. קרנות יכולות לתמוך בסיכוי השרידות של התוכנית בכל מיני צורות, כגון: יצירת חיבורים לתוכניות ולקרנות אחרות, השקעה בבניית היכולות של מובילי התוכנית או התניה של תרומה בגיוס תורמים נוספים.  </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בהתאם לכך דרך נוספת של קרנות לתמוך באיתנות פיננסית של ארגונים חברתיים היא באמצעות יעוד חלק מהמשאבים של המענק לתהליכים של פיתוח עסקי, לקידום פעילות של שורת רווח כפולה – עסקית וחברתית. עידוד ארגונים לנקוט בגישה יזמית לזיהוי הזדמנויות פיננסיות תאפשר לתרגם נכסים ארגוניים למוצרים בעלי ערך עבור בעלי עניין מגוונים.   </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> הניסיון שלי מלמד </span> </span> <span> <span> שכדי להצליח לייצר מקורות הכנסה מפעילות עסקית, מנהלי ארגונים צריכים להיות מחויבים ומגויסים לנושא. </span> </span> <span> רצוי לייעד לכך משאבים ארגוניים (פיננסיים, אנושיים וגם קשב ניהולי) ולהגדיר רפרנט או אחראי לתחום של פיתוח עסקי בארגון. </span> <span> <span> כמו כן, אם רוצים לפתח אסטרטגיה ארגונית זו חשוב שבארגון יהיו אנשים שיודעים, רוצים ומכוונים לכך. ואם הארגון ימשיך להשקיע רק במקורות פילנתרופיים, ולא יקצה משאבים לפיתוח מקורות מימון עצמאיים, סיכוי קטן מאוד שיצמחו פרויקטים מניבי הכנסה יש מאין. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בדרך כלל פיתוח מיזמים מניבי הכנסה לוקח זמן, עד שרואים תוצאות פיננסיות. ודווקא בשלב ה-SID, הכסף הראשון לטובת העסקת פונקציה מקצועית לקידום הנושא יכול להגיע מקרנות פילנתרופיות, מה שיכול להיות קריטי ביצירה של מנגנונים עסקיים, וביסוס תשתיות ארגוניות תומכות וזאת מתוך חשיבה ארוכת טווח.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> המחקר והשטח מלמדים כי קיימים מודלים ארגוניים שונים לקידום שורת רווח כפולה – עסקית וחברתית. ניתן לקרוא על כך בפוסט </span> </span> <a href="https://www.milanayaari.co.il/my-post" target="_blank"> איך נראית יזמות חברתית - עסקית בעמותות? </a> <span> <span> . כמו כן ברור שלא בכל ארגון ניתן לייצר פעילות מניבת הכנסה. יחד עם זאת, </span> </span> <span> <span> לרוב, בארגונים ובקרנות החסם המרכזי הוא בתפיסה של חשיבה פילנתרופית במקום חשיבה יזמית ממוקדת שוק, תוך כדי זיהוי הזדמנויות, צרכים לא ממומשים ויצירת ערך עבור מוטבים, ארגונים או מוסדות ממשלתיים. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> דוגמא טובה לחשיבה יזמית ממוקדת זיהוי הזדמנויות היא של "חברותא" – ארגון שמקדם את זכויותיהם ורווחתם של להט"בים דתיים. נתנאל שלר, מנכ"ל הארגון שליוויתי בעבר כיועצת ארגונית כתב לי לאחרונה מכתב בו בין היתר תיאר, באיזה אופן התפיסה והפרקטיקה של שורת רווח כפולה סייעו לו לחזק את האיתנות הפיננסית של הארגון ולהגדיל את השפעתו: </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> "...לעמותה נכנסתי כשהמחזור השנתי עומד על 200,000 ש"ח בלבד ובשבוע הבא אסגור את שנת 2022 עם מחזור שנתי של 1,540,000 ש"ח כאשר ההכנסה מפעילות היא פי שתיים מההכנסה מהתרומות. </span> </p> <p> <span> במהלך השנה וחצי האחרונות בניתי מספר כלים וטכניקות כדי ליצור מפעילות העמותה מנוע לצמיחה ויצירת רווחים שמקדמים את הפעילות ומגדילים יחד עם זאת את הקהילה. חלק מהכלים הם: יצירת שירותים לרשויות, שירותים ללהט"בים דתיים, הפקת אירועים לרשויות במסגרת הקול קורא של המשרד לשוויון חברתי, יצירת קהילות מקומיות שמקדמות פעילות עם דמי השתתפות, יצירת פעילויות ואירועים אקסלוסיביים, ליין מסיבות ועוד.... </span> </p> <p> <span> דרך הכספים האלה הגדלנו את הפעילויות של הקבוצות החברתיות שלנו שיצרו מנוף להגדלת הקהילה שבאמצעותן גם השגנו כספי תמיכות עזר עירוניות למלכ"רים. הכפלנו פי 7 את המחזור הכספי שלנו בתוך שנה וחצי בזכות הכנסת רווח כפול דבר שגם גרם למשרדים ממשלתיים להתחיל להתרשם ולבנות איתנו פרויקטים משותפים גדולים. </span> </p> <p> <span> <span> אז רציתי להגיד לך תודה רבה. הכלים שנתת לי בהחלט סייעו לי לקחת החלטות נכונות לטווח הרחוק ולראות את התוצאות רק שנה וחצי מאוחר יותר". </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> שינוי פרדיגמה ביחס לאופן שבו מפתחים תוכניות ויוצרים מודלים פיננסיים ברי קיימא צריכה להיות גם אצל מנהלי ארגונים אך גם בקרנות פילנתרופיות. </span> <span> <span> כפי שהשטח והמחקר מעידים הגופים המממנים מהווים גורם משמעותי ומשפיע, ויכולים לתמוך ביצירת מנגנונים ראשוניים לפיתוח ערוצים מניבי הכנסה. אסטרטגיה זו תסייע לארגונים לגוון במקורות ההכנסה ופעילויות שלהם, להיות יותר יזמיים וחדשניים ולהגדיל את האימפקט הרצוי. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> * קרדיט לתמונה: דוברות חברותא </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> להרחבה: </span> </p> <p> <span> <span> ·      </span> </span> <a href="https://shiftshatil.org.il/%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%94/" target="_blank"> "הבנתי למה בעבר לא הצלחנו בפעילות מניבת הכנסה" </a> <span> . </span> </p> <p> <span> <span> ·      </span> </span> <a href="https://shiftshatil.org.il/%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%97-%d7%9b%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%94/" target="_blank"> "שורת רווח כפולה – מיזמים עסקיים ושינוי חברתי" </a> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 12 Jan 2023 17:17:26 GMT https://www.milanayaari.co.il/my-postde51c9ab thumbnail main image https://www.milanayaari.co.il/1 <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> כשאתם אומרים כלכלת אימפקט, למה אתם מתכוונים? </span> </span> </p> <p> <span> כמי שחוקרת את התחום אני מזהה שיש הרבה בלבול כשמדברים על אימפקט. ואולי זה לא פלא כיוון שמדובר על תופעה חברתית - כלכלית חדשה שמתהווה לנגד ענייננו ולכן גם עדיין מאד דינאמית ומתפתחת מבחינת שפה והגדרות. בפוסט זה אנסה לעשות סדר. ובשלב ראשון נתחיל מקצת מושגים ורקע לגבי איך התגלגלנו לנקודת זמן זו. </span> </p> <p> <span> <span> הרעיון המרכזי בכלכלת אימפקט הוא להכניס באופן מודע ומכוון לתוך המסגרות הכלכליות היבטים ושיקולים חברתיים ו/או סביבתיים, הבאים לידי ביטוי בשלבים שונים: בתהליך הפיתוח, הייצור, העסקת כוח אדם, השיווק, ההפצה והצריכה של המוצר או השירות. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> מה גרם להתפתחותה של כלכלת אימפקט? </span> </span> </p> <p> <span> משבר האשראי העולמי ב-2008 טלטל מערכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות טלטלה עזה, שלא הייתה כמוהָ מאז השפל הגדול שהחל ב-1929. באותה עת, בחוגים שונים התקיים ביתר שאת שיח ביקורתי כלפי הגישה הקפיטליסטית מתוך הבנה שהגיע זמן לבחון ולהגדיר מחדש את הקשר בין כלכלה לחברה. בארץ שיח ביקורתי זה הועצם עוד יותר בתקופת המחאה החברתית של קיץ 2011. </span> </p> <p> <span> עוגן משמעותי לצמיחתה של הכלכלה החברתית החדשה הוא ביקורת מתמשכת על דגם הכלכלה הנאו-ליברלית ועל תוצריה. דגם זה מקדש את עקרון השוק החופשי והיד הנעלמה מבית מדרשו של אדם סמית. את התפיסה הזו פיתח מילטון פרידמן כאשר הניח כי עקרון הביקוש וההיצע יוצר תנאים להתנהלות שוק (וחברה) הוגנים ומיטביים. בהתאם לכך נדרשה המדינה לצמצם את מעורבותה הן בכלכלה והן בחברה. על פי גישה זו, ההיגיון והדחף של השוק למקסם רווחים צפוי לאפשר תנאים שווים לכולם, להגדיל את עוגת המשאבים הכללית ולגרום לטפטוף (trickling down) של עושר ושל רווחה לכל חלקי האוכלוסייה. </span> </p> <p> <span> <span> בפועל, תהליכי ההפרטה המסיבית של נכסים ציבוריים לצד תהליכי הגלובליזציה המואצת הביאו את העולם בעשור השני של המאה ה 21 למצב עגום - עושר עצום נצבר בידי בודדים, אי שוויון הולך וגדל, העמקת העוני, הגברת ניכור חברתי, פגיעה במערכות אקולוגיות ופיתוח יחסי הון-שלטון שאינם עולים בקנה אחד עם אינטרסים ציבוריים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> כלכלת אימפקט שואפת להיות אלטרנטיבה כלכלית צודקת והוגנת יותר לדגם כלכלי נאו-ליברלי ולהתמודד טוב יותר עם תופעות כגון: הדרה של קבוצות חברתיות שההזדמנויות העומדות בפניהן מוגבלות; העסקה בתנאים פוגעניים ונצלניים; צריכה בלתי מבוקרת וניצול משאבי סביבה ללא התחשבות בשיקולי קיימות, בהתחדשות סביבתית ובצורכי הדורות הבאים. </span> </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> כלכלת אימפקט, הכלכלה החברתית החדשה </span> </p> <p> <span> <span> בספרם "הכלכלה החברתית החדשה" כותבים פרופ' בני גדרון ושותפיו כי בשנים האחרונות בכל העולם מתפתחת מגמה הפוכה המנסה להחזיר לתהליכים כלכליים תבנית אנושית המתחשבת בצרכים הבסיסיים של רוב בני האדם. מגמה עולמית זו, שצברה תאוצה בעקבות המשבר הכלכלי בשנים 2008-2009, מבוססת על מאות אלפי אנשים אופטימיים המקימים ומפעילים מיזמים מגוונים המביאים לידי ביטוי תפיסות אלו. </span> </span> </p> <p> <span> עשייה זו הולכת בכיוונים הפוכים מהזרם הקפיטליסטי הדומיננטי וניתן לקרוא לה "הכלכלה החברתית החדשה" או כלכלת אימפקט. הכוונה היא לארגונים ומבנים פיננסיים המשתמשים במשאבים פרטיים ומתודולוגיות עסקיות כדי לתרום לחברה וסביבה. וזאת בין היתר מתוך הבנה שלא ניתן לפתור את הבעיות החברתיות והסביבתיות הגדולות העומדות לפתחנו רק בעזרת משאבים ציבוריים ופילנתרופיים. לאור זאת, לרוב יזמות אימפקט כוללת שלושה אלמנטים: </span> </p> <ol> <li> <span> התכווננות לפתרון בעיה חברתית (או סביבתית) מובהקת </span> </li> <li> <span> מודל עסקי בר קיימא </span> </li> <li> <span> מדידה קפדנית של האימפקט החברתי ושל התשואה הכלכלית </span> </li> </ol> <p> <span> יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא מהווים מצפן מוסכם ואסטרטגי המסייע לקידום התפיסה של פתרון בעיות על ידי כלכלת אימפקט. ב-2015 נקבעו 17 יעדים כאג'נדה עולמית לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030. היעדים אומצו על ידי כל 193 המדינות החברות באו"ם ועוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית. היעדים הגלובליים הנקראים בקיצור הSDGs מהווים גישה הוליסטית לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים.  <br/> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/5a1c040c/dms3rep/multi/SDG-495315ff.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> כלכלת אימפקט בישראל </span> </p> <p> <span> <span> גם בישראל התפיסה של יזמות וכלכלת אימפקט הולכת ומתרחבת וזאת בזכות מספר שחקנים מרכזיים. </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.edrf.org.il/programs/#cat19" target="_blank"> קרן רוטשילד </a> <span> <span>  פועלת לקידום יצירת אקוסיסטם תומך לפיתוח גישה זו בישראל. בין היתר יצרו בקרן פודקאסט מעולה </span> </span> <a href="https://www.edrf.org.il/podcasts/" target="_blank"> "דאבל אימפקט" </a> <span> <span> בהנחייתה המצוינת של אלינה שקולניקוב. הפודקאסט מאפשר להכיר מקרוב את המושגים ואת השחקנים המרכזיים הפועלים בתחום זה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> קהילת </span> </span> <a href="https://www.sdgi.org.il/" target="_blank"> SDG </a> <span> <span> ישראל מנגישה בעברית מידע לגבי אופן מדידה של יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא וממפה מיזמים המקדמים יעדים אלו. </span> </span> </p> <p> <a href="https://www.socialfinance.org.il/" target="_blank"> Social Finance Israel </a> <span> <span>  פועלת לקידום נושאים של כלכלת אימפקט עם דגש על יצירת אג"ח חברתי וקידום </span> </span> <a href="https://shiftshatil.org.il/%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%a4%d7%a7%d7%98/" target="_blank"> השקעות אימפקט </a> <span> .  </span> </p> <p> <a href="https://www.facebook.com/TheIFIE/" target="_blank"> הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט </a> <span> <span>  פועל להעלאת מודעות, קידום מדיניות, הגדלת היצע הכסף וביקוש הכסף, ויצירת כלי אימפקט (כלי מדידה וכלים פיננסים). </span> </span> </p> <p> <span> כלכלת אימפקט תופסת תאוצה בארץ ובעולם, ומושכת אליה כסף רב של משקיעי אימפקט. בינואר 2021 פורסם בדה מרקר כי סך ההשקעות אימפקט בעולם קפץ מ- 35 מיליארדי דולרים ב- 2015 ל-715 מיליארדי דולרים ב 2019, והמגמה ממשיכה להתחזק. בעיניי זו מגמה מצוינת כי מרחיבה את עוגת המשאבים (אנושיים ופיננסיים) העומדים לטובת פתרון בעיות חברתיות וסביבתיות, וזאת מתוך מכוונות ליצירת מודלים ברי קיימא ואימפקט מדיד. <br/>   <br/> </span> <span> <span> להרחבה בנושא </span> </span> <span> <span> : </span> </span> </p> <p> <span> ספר "הכלכלה החברתית החדשה", של גדרון, ב., מוניקנדם-גבעון, י., אבו, ע., &amp; קפלן, א., 2018 </span> </p> <p> <span> Book “Impact: Reshaping capitalism to drive real change”, by Sir Ronald Cohen, 2020 </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> *בתמונה רואים את ירון נוידרפר - מנכ"ל SFI בכנס "חדשנות שמייצרת אימפקט" מיוני 2022. צילמתי כי אהבתי במיוחד את הכיתוב שמחבר בין מהפכה לאהבה. </span> </span> </p> </div> Wed, 09 Feb 2022 15:20:40 GMT https://www.milanayaari.co.il/1 אימפקט,מהי,יזמות חברתית עסקית,כלכלת,? thumbnail main image https://www.milanayaari.co.il/my-post4a5a17e1 <div data-rss-type="text"> <p> <strong> התשובה בקצרה: </strong> <span> <span> רשויות מקומיות נהנות מיתרונות ייחודיים בפיתוח עסקים חברתיים: פטור ממע"מ, סבסוד עירוני, עדיפות במכרזים, והפחתת עלויות תפעול. היתרונות האלה מאפשרים למיזמים למכור שירותים במחיר נמוך ממחיר השוק, תוך פתרון בעיות חברתיות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> מה המחקר מגלה? </strong> </p> <p> <span> <span> ב-2017 הסתיים מחקר ICSEM שסקר מודלים שונים של עסקים חברתיים בישראל. אחד הממצאים המרכזיים התייחס לפעילות של </span> </span> <strong> מיזמים חברתיים-עסקיים ברשויות מקומיות </strong> <span> . ממצאי המחקר פורסמו בספר "הכלכלה החברתית החדשה"*. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> מהם מיזמים עסקיים-חברתיים ציבוריים? </strong> </p> <p> <span> מדובר במיזמים שפועלים כישות ארגונית עצמאית, אך שייכים משפטית וניהולית לארגונים ציבוריים - עיריות, מועצות, חברות לפיתוח כלכלי ורשויות ממשלתיות. </span> </p> <p> <span> דוגמאות מהשטח: </span> </p> <ul> <li> <span> שירותי גינון עירוני המופעלים על ידי בני נוער בסיכון </span> </li> <li> <span> שלטי חוצות שמועסקים בהם צעירים בסיכון </span> </li> <li> <span> בית קפה חברתי המנוהל על ידי אוכלוסיות מוחלשות </span> </li> <li> <span> חווה חקלאית עירונית שמקדמת ריאה ירוקה באזור אורבני, משכירה מקום ומפעילה פעילויות חינוכיות בנושאי טבע לארגונים, קבוצות, בתי ספר ומשפחות </span> </li> </ul> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> יזמות פנים-ארגונית </strong> </p> <p> <span> <span> בשונה ממיזמים חברתיים אחרים, כאן מדובר על </span> </span> <strong> יזמות שצומחת מתוך ארגון ציבורי </strong> <span> . אנשי מפתח מנוסים בארגון משתפים פעולה, מזהים פתרונות חדשים ויוצרים מערך היברידי. לעתים קרובות החידוש מגיע דווקא ממי שנמצאים שנים רבות בזירה החברתית. יזמים אלו מנצלים את הכלים הכלכליים והמשפטיים העומדים לרשות התאגיד הציבורי, ומנתבים אותם לפיתוח תוכניות חברתיות-סביבתיות חדשניות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> המסגרת המשפטית והארגונית </strong> </p> <p> <span> <span> המיזמים הם </span> </span> <strong> בבעלות ציבורית עקיפה </strong> <span> <span> - בדרך כלל שייכים לחברות בת של התאגיד העירוני או של המשרד הממשלתי, וללא ישות משפטית עצמאית. מתוקף שייכותם לתאגיד: </span> </span> </p> <ul> <li> <span> חלים עליהם החוקים הקיימים על התאגיד </span> </li> <li> <span> יש להם אפשרות לקבל תרומות או השקעות לצד ניכוי מס </span> </li> <li> <span> אין חבות מעסיק-מועסק ישירה בין העירייה למועסקים (דבר שמקל על העסקת נוער בסיכון, למשל) </span> </li> </ul> <p> <span> לצד היתרונות הרבים,  יתכן שמיזמים אלו מצביעים על שלב נוסף בהפרטת שירותי רווחה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> היתרונות התחרותיים - למה זה עובד? </strong> </p> <p> <span> <span> למיזמים אלו יש </span> </span> <strong> יתרון תחרותי משמעותי </strong> <span> <span> - הם יכולים למכור שירותים או מוצרים במחיר נמוך ממחיר השוק. איך? הנה היתרונות המרכזיים: </span> </span> </p> <p> <span> <span>  ✓ </span> </span> <strong> פטור ממע"מ </strong> <span> <span> - במקרים שבהם המיזמים בבעלות חברה לפיתוח כלכלי </span> </span> </p> <p> <span> <span>  ✓ </span> </span> <strong> סבסוד עירוני </strong> <span> <span> - קבלת תמיכה כספית ישירה מהעירייה או מהחברה לפיתוח </span> </span> </p> <p> <span> <span>  ✓ </span> </span> <strong> עדיפות במכרזים </strong> <span> <span> - קבלת עדיפות במכרזי העירייה </span> </span> </p> <p> <span> <span>  ✓ </span> </span> <strong> סבסוד עלויות משאבי אנוש </strong> <span> <span> - סבסוד עלויות של עובדת סוציאלית </span> </span> </p> <p> <span> <span>  ✓ </span> </span> <strong> הפחתת עלויות תפעול </strong> <span> <span> - השכרה מסובסדת והחזקת מבנים ללא עלות </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> מה קורה עם הרווחים - או ההפסדים? </strong> </p> <p> <span> ממצא מעניין מהמחקר: </span> </p> <ul> <li> <strong> כשהמיזם רווחי </strong> <span> <span> - המשאבים מופנים למיזמים מקבילים נוספים או לארגון האם, למימוש מטרות חברתיות נוספות </span> </span> </li> <li> <strong> כשהמיזם גרעוני </strong> <span> <span> - המיזם ממשיך להתקיים, כי הוא נותן מענה לבעיה חברתית שהרשות רוצה לטפל בה </span> </span> </li> </ul> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> דוגמה מהשטח: </strong> <span> <span> במיזם הגינון, העובדה שנערים עובדים בגינון העיר תורמת לכך שהם יימנעו מלפגוע בגינות וברכוש העיר - תועלת חברתית שקשה לכמת כלכלית אבל בעלת ערך משמעותי. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> המסר לרשויות מקומיות </strong> </p> <p> <span> <span> בעידן שבו גם רשויות מקומיות מחפשות משאבים ורעיונות חדשים לפתרון בעיות חברתיות, </span> </span> <strong> העולם של יזמות חברתית-עסקית מציע מרחב חדש של אפשרויות והזדמנויות </strong> <span> . שלושת יתרונות המפתח: </span> </p> <ol> <li> <span> יתרון כלכלי </span> <span> <span> - עלות נמוכה יותר לשירותים חברתיים </span> </span> </li> <li> <span> יתרון חברתי </span> <span> <span> - פתרון בעיות חברתיות תוך יצירת תעסוקה משמעותית למוטבים </span> </span> </li> <li> <span> יתרון ארגוני </span> <span> <span> </span> </span> <span> - גמישות וחדשנות תוך שימוש במשאבים קיימים </span> </li> </ol> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> האם הרשות שלכם מפעילה או מכירה מיזמים חברתיים - עסקיים מסוג זה? </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> * </span> <strong> להרחבה: </strong> <span> <span> גדרון, ב., מוניקנדם-גבעון, י., אבו, ע., וקפלן, א. (2018). הכלכלה החברתית החדשה. <br/> </span> </span> </p> </div> Mon, 31 Jan 2022 12:28:55 GMT https://www.milanayaari.co.il/my-post4a5a17e1 אימפקט,מהי,יזמות חברתית עסקית,כלכלת,? thumbnail main image https://www.milanayaari.co.il/my-post <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> בהרצאות שלי ובמסגרת המחקר אני פוגשת לא מעט מנהלי עמותות, עם קשת רחבה של תפיסות בנוגע ליזמות חברתית ויצירת הכנסות עצמיות בארגון. יש עמותות, שמסתמכות בעיקר על תרומות ומבחינתן, פעילות עסקית בעמותה זה רעיון קצת קשה לעיכול. הן פשוט לא רואות את זה בד.נ.א של הארגון. לעומתן ישנן עמותות שחלק גדול ממקורות התקציב שלהן מגיע ממכירת שירותים. הן מעדיפות להסתמך על הכנסות עצמיות ולא לפתח תלות בפילנתרופיה. ויש גם את אלה שעוגת המשאבים שלהן מגוונת והן מצליחות לגייס משאבים ממקורות פילנתרופיים וממשלתיים וגם לייצר הכנסיות עצמיות. </span> </span> </p> <p> <span> כשמסתכלים על פעילות עסקית בעמותות במבט על יש כמה דרכי פעולה ותצורות שמאפיינים את הסצנה העסקית-חברתית בישראל.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> היקף פעילות עסקית בעמותות </span> </p> <p> <span> <span> הנתונים מעידים על כך שבמגזר השלישי קיימת פעילות עסקית לא מבוטלת אשר הולכת ומתרחבת וזאת לצד הצטמצמותן של תרומות פילנטרופיות. </span> </span> <a href="https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Pages/2021/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D-2020-2018.aspx" target="_blank"> על פי נתוני הלמ"ס </a> <span> <span> לשנת 2020 כ- 52% מהכנסות המלכ"רים בשנת 2019 היו מהעברות ממשלתיות, </span> </span> <span> <span> כ-33% מהכנסות המלכ"רים היו ממכירת שירותים </span> </span> <span> <span> ועוד כ- 15% מתרומות. וזאת לעומת </span> </span> <a href="https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Pages/2008/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D-2004.aspx" target="_blank"> נתוני 2004 </a> <span> <span> שעל פיהם הקצבות ממשלתיות היוו 51% מן ההכנסות, מכירת שירותים לממשלה ולסקטור הפרטי - 28%, ותרומות מפרטים, מעסקים ומחו"ל - 19%. </span> </span> </p> <p> <span> <span> מחקר של נובה שבדק ב-2017 מהם מאפייני פעילות מניבת הכנסה במלכ"רים מצא שמתוך 100 מנהלים שמילאו את הסקר </span> </span> <span> <span> כ-70% דיווחו שהעמותה אותה הם מנהלים מפיקה כיום הכנסות עצמאיות, כאשר כ-60% מהמנהלים ציינו כי ההכנסות עצמיות מהוות עד 25% מהכנסות המלכ"ר. </span> </span> </p> <p> <span> <span> להערכתי מגמה זו רק תלך ותתרחב, הן מכיוון שיותר ויותר עמותות מעוניינות לייצר מנגנונים מניבי הכנסה לחיזוק האיתנות הפיננסית שלהן, והן כמענה לשינויים שמתרחשים בשדה הפילנתרופי. בכנס של מנט.אור ביוני 2022 שעסק בין היתר בהשקעות אימפקט כמנוף צמיחה הוצג שבארה"ב 1 מתוך 10 קרנות עוברת </span> </span> <a href="https://www.milanayaari.co.il/1" target="_blank"> להשקעות אימפקט </a> <span> , מה שסביר להניח יהווה עוד זרז לפיתוח מיזמים עסקיים בעמותות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לא רק בשביל הכסף </span> </p> <p> <span> <span> עמותות מפתחות מנגנונים מניבי הכנסה מסיבות שונות. הסיבה המרכזית היא ייצור הכנסות עצמיות וגיוון במקורות המימון של פעילותן וזאת כדי לצמצם את אי יציבותן ותלותן בתרומות פילנתרופיות ובכספים ממשלתיים. כמו כן </span> </span> <a href="https://shiftshatil.org.il/%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa/" target="_blank"> מסקר שבוצע בקרב ארגונים לשינוי חברתי במסגרת שתיל ב 2019 </a> <span> <span> ניתן ללמוד גם שארגונים מזהים בפעילות זו הזדמנות לפיתוח פרקטיקות חדשות לקידום מטרתם החברתית. עמותות שבוחרות לפתח פעילות עסקית מדברות על ההזדמנות להגיע לקהלים חדשים, להרחיב את מעגלי ההשפעה שלהן, ולהגדיל את הנראות והחשיפה שלהן. כמו כן, הניסיון בשטח ומחקרים בתחום מעידים שארגונים המאמצים פרקטיקות עסקיות מתנהלים באופן יותר יזמי, מטמיעים בעבודתם חדשנות, היעילות שלהם גדלה והם יותר מוכווני מדידה ותוצאה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מודלים של פעילות מניבת הכנסה </span> </p> <p> <span> לכל עמותה יש נכסים ארגוניים שונים (מומחיות, תשתיות, קשרים) והזדמנויות עסקיות אחרות, אלה מהווים בסיס לפיתוח מיזמים מניבי הכנסה שמותאמים לאופי ויכולות הארגון. להלן מספר אפשרויות לפעילות עסקית בעמותה: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פעילות עסקית הקשורה ישירות לליבת העשייה של הארגון </span> <span> <span> , למשל אספקת שירותים בתשלום ללקוחות אשר אינם המוטבים הישירים של עמותה. לדוגמה: עמותת אתגרים שתומכת ומחזקת אנשים עם מוגבלות באמצעות ספורט אתגרי בטבע, מציעה בתשלום סדנאות מנהיגות והעצמה למנהלים ועובדים במגזר עסקי; נט"ל המספקת תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי טראומה על רקע לאומי מציעה מגוון רחב של </span> </span> <a href="https://www.natal.org.il/5622-2-copy/" target="_blank"> הכשרות וסדנאות לארגונים </a> <span> <span> וחברות בתחומי מומחיותה.  </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פעילות מסחרית שאינה קשורה ישירות לפעילות העמותה אך מממנת אותה </span> <span> <span> . לדוגמה: ויצו הקימה </span> </span> <a href="http://www.wizo.org.il/%D7%91%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%95" target="_blank"> רשת חנויות יד שניה "ביגודית" </a> <span> <span> שמבוססת על תרומות של בגדים ועבודה של מתנדבות, אשר מהווה מקור הכנסה עצמאי לארגון.  <br/> </span> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/5a1c040c/dms3rep/multi/%D7%91%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> באופן דומה באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל הפיקו ספר בישול ראשון מסוגו </span> </span> <a href="https://thewcookbook.com/" target="_blank"> "מטבח משלהן" </a> <span> <span> המאגד קרוב ל-50 נשות אוכל מהשורה הראשונה בישראל אשר תרמו כ-100 מתכונים. המשתתפות בספר עשו זאת בהתנדבות, וכל הרווחים ממכירת הספר נתרמים במלואם לפרוייקט חינוכי של מרכזי הסיוע. כבר בשנתו הראשונה ההכנסות ממכירת הספר הגיעו לשני מיליון ₪, כפי שפרסמה מנכ"לית האיגוד, מה שיסייע לקידום עבודתם של מרכזי הסיוע.    </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> פעילות הקשורה לליבת הארגון ואשר בכפיפה אחת מקדמת שורת רווח כפולה - חברתית ועסקית </span> <span> <span> . דוגמא לכך יכולים להיות ארגוני WISE - Work Integration Social Enterprises אשר משלבים אוכלוסיות מוחלשות ומודרות בחברה ובכלכלה על ידי העסקתן. דוגמאות לכך הן מיזם </span> </span> <a href="https://desert-embroidery.com/%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%A8%D7%A7%D7%9E%D7%94/" target="_blank"> רקמת המדבר </a> <span> <span> שמופעל על ידי עמותה לשיפור מעמד האשה בלקייה; </span> </span> <a href="https://www.yeladudes.org.il/" target="_blank"> מאפיית הילדודס </a> <span> <span> שמופעלת על-ידי ילדים ונוער בסיכון במסגרת עמותת נווה חנה; ורשת חנויות ספרים חברתית </span> </span> <a href="https://rebooks.org.il/?he_IL" target="_blank"> סיפור חוזר </a> <span> <span> המהווה מרכז הכשרה שיקומי לא.נשים עם מוגבלויות המתמודדים עם חסמים תעסוקתיים. </span> </span> </p> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/5a1c040c/dms3rep/multi/%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D.png" alt=""/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> תהליך של פיתוח מיזמים חברתיים - עסקיים הוא תהליך יצירתי אך גם דורש ידע מקצועי בנושאים עסקיים - פיננסיים - שיווקיים. לרוב נושאים אלו לא מוכרים לאנשי צוות שעובדים בעמותות ואף מייצרים מידה מסוימת של הימנעות והתנגדות. הניסיון מלמד שלפני שנכנסים לתהליכי פיתוח וקידום פעילות מניבת הכנסה בארגון יש ליצור תנאים להצלחה ואקלים ארגוני תומך לתהליך זה. </span> </p> <p> <span>   </span> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> להרחבה: </span> </p> <ul> <li> <a href="https://shiftshatil.org.il/%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95/" target="_blank"> שורת רווח כפולה – מיזמים עסקיים ושינוי חברתי </a> </li> <li> <a href="https://shiftshatil.org.il/90-%d7%9e%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%aa/" target="_blank"> 90% מהארגונים לשינוי חברתי חושבים עסקית. ואתם? </a> </li> </ul> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רוצים ללמוד עוד על מיזמים חברתיים – עסקיים בעמותות או לקדם את הנושא בארגונכםן?  </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 31 Jan 2022 12:21:48 GMT https://www.milanayaari.co.il/my-post אימפקט,מהי,יזמות חברתית עסקית,כלכלת,? thumbnail main image